קטע קריאה מהספר – פרק: צעדים ראשונים לבעל עסק שמתגרש

אין דבר המשותף להליך גירושים "רגיל" ולהליך גירושים של אנשי עסקים, פרט למילה "גירושים". בהליך גירושים של בעלי עסקים עלולים להיווצר קשיים ייחודים הנוגעים לעסק ולקשור בו. בגירושים של אנשי עסקים עולה הצורך לדון בעניינים ייחודיים הנוגעים לעסק, לחלוקתו ולניהולו.

ישנן פעולות חשובות לבעל העסק הבוחר להתגרש:

• צריך לזכור כי מאבק משפטי אינו חוויה נעימה עבור הילדים. לגירושים יש השפעה על הילדים במישור הקוגניטיבי, הרגשי וההתנהגותי, ולכן חשוב לנהוג בצורה מאופקת ומכובדת גם כאשר הצד האחר מערים קשיים.
• יש להתנהל בתבונה בהליך הגירושים כדי לשמור על העסק רווחי. חשוב להבין את הסיכונים לעסק ולזכור שבעת גירושים חשוב יותר מתמיד לא לאפשר לחילוקי הדעות לפגוע בו. עסק מצליח הוא אינטרס משותף לכל הצדדים.
• חשוב בשלב הראשון לשמור על דיסקרטיות, ואם בחרתם לספר לאדם קרוב על הגירושים – השתדלו שלא באמצעות טלפון, אימייל או שליחת הודעות בטלפון הנייד שלכם.
• תיעוד. אם החלטתם להתגרש, אספו כל מסמך, הודעה, אימייל, נייר או כל ראיה אחרת אשר יכולה לשמש אתכם בהמשך ההליך.
• בדומה למשחק שחמט, טרם ביצוע מהלך כלשהו יש לתכנן את הפעולות באופן אסטרטגי, באמצעות הכנת תוכנית מראש שתוכל לתת מענה לכל תרחיש.
• כדי למנוע פגיעה במוניטין ומזעור הנזק שעלול להיגרם לעסק ישנה חשיבות רבה לניהול הליך גירושים בפרופיל נמוך. מסיבה זו יש חשיבות ועדיפות רבה להגיע להסכם גירושים ולא לקבל פסק דין אשר יעורר תהודה רבה סביב נושא הגירושים ויביא לפרסום לא רצוי.
• לעתים סכסוכי גירושים המתנהלים בבית המשפט רק מעצימים את הקרע שבין בני הזוג. במקרים מסוימים כדאי לשקול הליך גישור אשר פניו לשלום ויכול לסייע למזער את מאבקי הכוחות בין הצדדים ולצמצם את הפגיעה בעסק.
• מעל לכול חשוב לדעת כי באמצעות סיוע נכון ומקצועי ניתן לתכנן את התיק המשפטי בצורה אופטימלית, ובכך להימנע מדיונים מתישים, מכאבי ראש ומנזקים כלכליים רבים.

מוניטין אישי ומוניטין עסקי

בני הזוג צוברים במהלך נישואיהם נכסים רבים. חלקם מוחשיים – כגון רכבים, דירות, עסקים – וחלקם שאינם מוחשיים – בהם המוניטין. האם ניתן לכמת את המוניטין כנכס בר איזון כדי שיתחלק בין בני הזוג בעת גירושים? כבר בשלב זה נציין כי עניין זה חדש יחסית במערכת המשפט, וקיימת פסיקה מצומצמת בנושא. המוניטין העסקיים זכו להתייחסות מקיפה יותר בפסיקה, לעומת המוניטין האישיים שנדחקו לקרן זווית.

בפסיקה נקבע שיש הבדל גדול בין מוניטין אישי לבין מוניטין עסקי, בפסק דין שניתן על ידי בית הדין האזורי בחיפה הוגדרה ההבחנה בין מוניטין אישי למוניטין[1]:

"רואה החשבון כלל בחוות דעתו מוניטין עסקי על בסיס הערכת כושר ההשתכרות של הבעל. בפני בית הדין הסביר רואה החשבון כי קיים שילוב של מוניטין עסקי ואישי גם

עמדת בית הדין היא כי במהותו מוניטין עסקי שייך בעסק בר מימוש באמצעות מכירה, המוניטין העסקי הוא ערך מוסף המוטמע בעסק מעבר ליכולתו האישית של בעל העסק,

ויכולת אישית אינה בת העברה. ככלל, במשרד עריכת דין שמועסק בו עורך דין יחיד – הבעלים של המשרד – אפשר להניח כהנחה ראשונית כי לא קיים מוניטין עסקי."

 ובהמשך:

"יש להבהיר כי המוניטין האישי בר האיזון הוא ההשבחה האישית של אחד מבני הזוג המתבטאת בתוספת יכולת השתכרות בימי הנישואין, וזו נובעת מרכישת מיומנות אישית בניכוי ההשפעה של הכישורים הטבעיים של בעל המוניטין האישי."

באותו מקרה נערכה חוות דעת על ידי רואה חשבון שלא התקבלה במלואה, וכך זה בפסיקה, לא די בכך שכל רואה חשבון עורך תחשיבים ושיקולים שונים בבואו להעריך מוניטין אישי או מוניטין עסקי, כך גם בתי המשפט ובתי הדין עורכים שיקולים שונים בכל מקרה.

מהו מוניטין עסקי?

כדי לענות על שאלה זו ראשית נשאל את עצמנו מה יגרום ללקוח לחזור ולקנות או לקבל שירות בפעם השנייה מאותו עסק? בדרך כלל יחזור לקוח לאותו עסק בגלל איכות המוצר, השירות שקיבל, מיקום העסק וכדומה. ערכו הכלכלי של העסק טמון במרכיבים אלו. בית המשפט העליון הגדיר בפסיקתו מוניטין, כסכום העודף בממכר הנכסים המוחשיים של העסק. יצוין כי הדבר נכון בנוגע לחנות לריהוט או לנגרייה, אך הדבר נכון גם בעבור בעלי המקצועות החופשיים, כגון: רופא או עורך דין.

השאלה המשפטית העומדת בבסיס העניין היא האם נכס מוניטין אשר נצבר במהלך חיי הנישואים הינו עדות לפרי מאמצו של אחד מהצדדים ועל כן שייך רק לאחד מבני הזוג או שמא מדובר במאמץ משותף ועל כן מדובר בנכס בר איזון? ככלל, בן הזוג אשר צבר את המוניטין יטען כי מדובר במאמצו האישי בלבד, ומוניטין אלו היו נצברים גם ללא חיי הנישואים. לעומת זאת, יטען בן הזוג השני כי כדי שאחד מהם יצבור מוניטין, הוא נאלץ לוותר על קידום השכלתו ומקצועו במטרה לנהל את משק הבית, לטפל בילדים המשותפים ולתמוך בבן הזוג.

פרופסור רוזן צבי כתב בספרו "דיני המשפחה בישראל בין קודש לחול"[2] כי מוניטין הם חלק מנכסי השיתוף. ומדוע? בהסברו הוא מפרק את המוניטין למרכיבים שונים, כגון: זמן עבודה, מאמץ, השקעה כספית ועוד – אלה, לשיטתו, נמנים עם נכסי השיתוף.

בפסק דין [3] שנתנה השופטת נילי מימון הנכבדה, היא קבעה כי נכסי מוניטין ניתנים לחלוקה בין בני הזוג, כאשר יש פערים משמעותיים בין בני הזוג. במצב דברים שבו אחד מבני הזוג נאלץ לגבות את האחר בטיפול השוטף במשק הבית, בילדים המשותפים, ולשם כך לעתים נאלץ לוותר על התפתחותו האישית מבחינת קריירה, השכלה וקידומו האישי.

כך ביום 26.08.2007 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון[4], שם לראשונה הכיר בית המשפט בנכסי קריירה כנכסים בני איזון בין בני זוג. פסק דין זה עסק ברואה חשבון עצמאי שהיה נשוי לאישה שעבדה כיועצת חינוכית. במהלך שנות נישואיהם נוצרו בין בני הזוג פערי שכר משמעותיים. בית המשפט קבע, כי שכרו הגבוה של הבעל התאפשר בשל תמיכתה של האישה ושחרורו מעול הדאגה למשק הבית ולגידול הילדים, כך יכול היה לפתח את הקריירה שלו כרואה חשבון עצמאי, ופסק לטובת האישה סך של 250,000 ₪.

זהו אחד המקרים שבהם שאף בית המשפט לעשיית צדק ולא אפשר מצב שבו בן הזוג התומך יישאר ללא זכויות בעת הגירושים. כך לעתים לא יפסוק בית המשפט לפי יחס של "מחצה על מחצה", וזאת לשם ההוגנות.

לדוגמה בפסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים,[5] נקבע כי לא יהא זה צודק מבחינה כלכלית לבצע את איזון המשאבים שווה בשווה, כי המטרה היא ליצור שוויון בין בני הזוג.

כמו כן בית המשפט מביא בחשבון שיקולים כלכליים נוספים, בהם ערך תרומתו של בן הזוג והתמיכה שזכה לה בן הזוג האחר אשר הובילה לעלייה בנכסים, כך גם נקבע בפסק דין[6] אשר ניתן על ידי כבוד השופט רובינשטיין בבית המשפט העליון.

מהו מוניטין אישי?

בעוד שמוניטין עסקיים עוסקים בשמו הטוב של העסק, מוניטין אישיים עוסקים בשמו הטוב של האדם בתחום המקצועי. איך נבדיל בין מוניטין אישיים למוניטין עסקיים? המוניטין האישיים מתקיימים ללא תלות בעסק. לדוגמה אם יחליט עורך דין להעתיק את מקום משרדו או להחליף מי מעובדיו, לא יהיה שינוי מבחינת לקוחותיו הקבועים, שכן ימשיכו לשכור את שירותיו בגלל שמו הטוב והמקצועי. שוויים של המוניטין העסקיים מוערכים כעודף מכספי המכירה של כלל הנכסים המוחשיים של העסק, אך מוניטין אישיים לא ניתנים להעברה או למכירה, ולכן הערכת שוויים קשה יותר. את המוניטין האישיים נעריך באמצעות פרמטרים שונים הקשורים אליהם, לדוגמה: שנות ניסיון מקצועי, רווחים, כמות לקוחות.

כדי שבית המשפט יתרשם, כי היה נחוץ מאמצם המשותף של שני בני הזוג, יש צורך בנסיבות המוכיחות אכן את מאמצם המשותף. ככלל, יש להראות תמיכה בבן הזוג שצבר מוניטין תוך כדי גידול הילדים המשותפים.

מאחר שהדיון בנושא מוניטין בפסיקה הוא עניין חדש יחסית, לבית המשפט אין קריטריונים ברורים, והוא מחליט בהתאם לכל מקרה ונסיבותיו. עם זאת, קיימים כמה פרמטרים הנכנסים לשיקולו של בית המשפט, לדוגמה: משך תקופת הנישואים, יכולת ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג, תרומתו של כל אחד מבני הזוג לצבירת הנכסים, תרומתו של כל אחד מבני הזוג לגידול הילדים, הכנסה נוכחית ופערי השכר בין בני הזוג.

הרעיון העומד בבסיס שיקול דעת בית המשפט הינו איזון. בית המשפט חותר להביא את בני הזוג לשוויון בעת הגירושים. בבואו לחלק את נכסי הקריירה, לרבות מוניטין אישיים ומוניטין עסקיים, הוא רואה לנגד עיניו איזון כלכלי בין בני הזוג.

כיצד מתנהל החישוב בפועל?

מוניטין עסקיים – לרוב ימונה מומחה מטעם בית המשפט אשר יעריך את שווי העסק, לרבות מוניטין העסק. בעת גירושים יחולק העסק – נכסיו המוחשיים והבלתי מוחשיים.

מוניטין אישיים – המצב מורכב יותר, כל מקרה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט וייבחן על פי נסיבותיו. לפי התרשמותו של בית המשפט, אם יש מקום לאיזון כלכלי בין בני הזוג, גם בנוגע למוניטין האישיים שצבר אחד מהם, ניתן לבצע את האיזון בשתי דרכים:

1. תשלום חד־פעמי – פיצויים.
2. תשלום עיתי – תשלום מדי חודש מוגבל בזמן, אשר נועד לשמר את רמת החיים שהורגל בה בן הזוג.

גם בעניין השאלה מתי יעדיף בית המשפט לחייב את בן הזוג בפיצויים חד־פעמיים לעומת תשלום חודשי – טרם התקבלה תשובה מגובשת בפסיקה, וכל מקרה ייבחן לגופו.

המוניטין בראי דיני המיסים

שאלת הערכת שוויים של המוניטין עולה פעמים רבות בהקשר של מיסוי.

בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון,[7] קבע השופט ויתקין הנכבד כי מוניטין הם פונקציה של רווחיות העסק. מאחר שמדובר ברווחיות העסק שאינה יציבה, אין כל חזקה שתמיד תהיה בעלייה מתמדת. השופט ויתקין הנכבד קבע כי הנחת היסוד של פקיד השומה לפיה מוניטין הם נכס העולה בערכו– אינה נכונה. החידוש בפסק דין זה הוא ההבנה כי מוניטין אינם נכס אשר ערכו עולה, לפחות לא בהכרח. מוניטין הם ההסתברות שהלקוחות יחזרו.

פסק דין נוסף מתחום המיסים אשר ניסה להגדיר את המוניטין, ניתן בתל אביב,[8] שם נקבע כי המוניטין כוללים כמה רכיבים:

1. שמו הטוב של העסק.
2. הרגל הלקוחות לחזור לאותו מקום שוב ושוב.
3. מקום הימצאו של העסק.
4. קשר ללקוחות.

הרשימה אינה סגורה וכוללת מרכיבים נוספים אשר מכללם מגדיר מהם מוניטין. מפסק דין זה אפשר ללמוד הגדרה נוספת: המוניטין מבטאים את מכלול היתרונות המצטברים בעסק, היוצרים את הוודאות שלקוחותיו יחזרו.

המוניטין בראי דיני הנזקין ודיני הקנין

בתחום הנזקין גם קיים קושי בהגדרת המוניטין. בפסק דין[9] נקבע כי כשמדברים על מוניטין הכוונה היא לתדמיתו החיובית של מוצר בעיני הציבור.

בתחום דיני הקנין שאלת שוויים של המוניטין באה לידי ביטוי בפסק דין אשר עוסק בפירוק שיתוף של משרד עורכי דין.

בפסק דין אשר ניתן בתל אביב,[10] דחה השופט קלינג הנכבד את טענותיהם של עורכי הדין אשר טענו כי אין שווי כלכלי למוניטין של המשרד, שכן עורך דין אינו יכול להעביר את לקוחותיו לעורכי דין אחרים ולהכתיב ללקוח לאיזה עורך דין להזדקק. אבל בית המשפט קבע כי יש משמעות למשרד עורכי הדין, לשירות אשר ניתן בו, למיקומו, ולכל היתרונות אשר בזכותם הלקוח בוחר לשים פעמיו דווקא למשרד זה.

אפשר לסכם כי מוניטין מורכבים ממגוון תכונותיו של האדם או של חברה המצויים בבעלותו ומשקפים את שמו הטוב, ובעיקר את היתרון שיש לו על פני אחרים.