יישוב סכסוך בגירושים: השלב הראשון לפני הגשת תביעות
בקשה ליישוב סכסוך היא הליך מקדים שנועד לאפשר לבני זוג או לבני משפחה לבחון פתרון מוסכם לפני הגשת תביעות בענייני גירושים, רכוש, מזונות וילדים. לאחר הגשת הבקשה חלה בדרך כלל תקופת עיכוב הליכים, והצדדים מוזמנים לפגישות מהו"ת ביחידת הסיוע. אם לא מושגת הסכמה, ניתן לעבור לשלב התביעות בהתאם למועדים, לסמכות ולכללים הקבועים בדין.
מהי בקשה ליישוב סכסוך?
בקשה ליישוב סכסוך היא בקשה קצרה המוגשת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית דין דתי מוסמך, לפני פתיחת תביעות מסוימות הנובעות מסכסוך משפחתי.
הבקשה אינה תביעת גירושים ואינה כתב תביעה מפורט. ככלל, היא אינה אמורה לכלול את מלוא הטענות העובדתיות, ההאשמות או הראיות של מי מהצדדים. מטרתה לפתוח הליך מקדים שבמסגרתו נבחנת האפשרות לנהל את המחלוקת בהסכמה ולהימנע, ככל שניתן, מהסלמה משפטית.
לאחר פתיחת התיק מוזמנים הצדדים ליחידת הסיוע שליד הערכאה שבה הוגשה הבקשה. שם נערכות פגישות מהו"ת, שפירושן מידע, היכרות ותיאום.
חשוב להבחין בין יישוב סכסוך לבין גישור:
יישוב סכסוך הוא הליך מקדים הקבוע בחוק.
פגישות מהו"ת נועדו למסור מידע, להעריך את צורכי המשפחה ולבדוק אם מתאים להמשיך בדרך מוסכמת.
גישור הוא אחת הדרכים האפשריות להמשך, אך הצדדים אינם חייבים להגיע להסכם או לנהל גישור מלא אם אינם מעוניינים בכך.
עצם הגשת הבקשה אינה מעידה בהכרח כי התקבלה החלטה סופית להתגרש. לעיתים היא מוגשת כדי לשמור על אפשרויות משפטיות, לבחון הידברות או להסדיר מחלוקות נקודתיות הנוגעות לילדים, למזונות או לרכוש.
האם חייבים להגיש בקשה ליישוב סכסוך?
במקרים רבים קיימת חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית דין דתי שלידו פועלת יחידת סיוע.
החובה עשויה לחול, בין היתר, לפני תביעות בעניינים הבאים:
נישואים וגירושים.
יחסי ממון וחלוקת רכוש בין בני זוג.
תביעות כספיות הנובעות מהקשר הזוגי.
מזונות ומדור של בן זוג או ילד.
אחריות הורית, זמני שהות ועניינים אחרים הנוגעים לילדים.
אבהות או אימהות, בכפוף לחריגים הקבועים בדין.
מחלוקות מסוימות בין הורים לבין ילדיהם ובעניין הקשר בין סבים לבין נכדיהם.
עם זאת, החובה אינה חלה על כל הליך משפחתי ללא יוצא מן הכלל. בחוק ובתקנות קיימים הליכים שאפשר להגיש ללא פתיחת הליך יישוב סכסוך, ובהם הליכים מסוימים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, בקשות לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, הליכים הקשורים להחזרת ילד חטוף וסעדים דחופים מסוימים.
גם מקום מגוריהם של הצדדים, קיומם של הליכים קודמים וזהות הערכאה עשויים להשפיע על הצורך בהגשת הבקשה. לכן אין להניח אוטומטית שבכל מקרה חייבים להגיש בקשה חדשה.
היכן מגישים בקשה ליישוב סכסוך?
ניתן להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה או לבית דין דתי מוסמך, בהתאם לדין ולנסיבות המשפחה.
בדרך כלל יש לבחון את מקום המגורים המשותף של הצדדים או את מקום מגוריהם המשותף האחרון, לצד כללי הסמכות המקומית והעניינית. כאשר קיימים הליכים קודמים בין הצדדים, יש לבדוק גם אם הם משפיעים על הערכאה שאליה נכון או ניתן לפנות.
ההחלטה היכן להגיש אינה החלטה טכנית בלבד. היא עשויה להשפיע בהמשך על האפשרות להגיש תביעות בענייני רכוש, מזונות, ילדים וגירושים. לפני ההגשה חשוב לבחון:
אילו מחלוקות צפויות להתעורר.
האם כבר התנהל הליך בין הצדדים.
מהי הערכאה המוסמכת לדון בכל אחד מהנושאים.
האם קיימים שיקולים הקשורים לכריכת תביעות.
מה תהיה השפעת ההגשה על המשך ניהול התיק.
האם נדרש במקביל סעד זמני או דחוף.
לא נכון לבחור ערכאה רק על בסיס הנחה כללית שלפיה ערכאה אחת תמיד טובה יותר לנשים או לגברים. הבחירה צריכה להתבסס על העובדות, הדין, מטרות הלקוח והאסטרטגיה המתאימה לתיק המסוים.
מה קורה לאחר הגשת הבקשה?
לאחר פתיחת התיק מועברת הודעה לצד השני, והצדדים מוזמנים לפגישות ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית.
במקביל מתחילה תקופה הנקראת „תקופת עיכוב ההליכים”. בתקופה זו הצדדים אינם רשאים בדרך כלל להגיש תביעות בענייני הסכסוך, למעט בקשות והליכים שהדין מאפשר להגיש גם בתקופה זו.
עצירת האפשרות להגיש תביעות נועדה ליצור פרק זמן שבו אפשר לבדוק אם ניתן להגיע להסכמות ללא ניהול מאבק משפטי מלא. עם זאת, תקופה זו אינה „זמן מת”. זהו זמן חשוב לצורך:
קבלת ייעוץ משפטי.
איסוף מסמכים כלכליים.
מיפוי הנכסים, ההכנסות, הזכויות והחובות.
בחינת צורכי הילדים.
גיבוש יעדים וסדרי עדיפויות.
הערכת האפשרות למשא ומתן או לגישור.
איתור סיכונים המחייבים בקשה לסעד זמני או דחוף.
הכנת אסטרטגיה למקרה שלא תושג הסכמה.
אין לבצע בתקופה זו פעולות חד-צדדיות ברכוש, בחשבונות או בענייני הילדים מתוך הנחה שההליך „מוקפא”. פעולות כאלה עלולות להחריף את הסכסוך ואף להשפיע על ההליך המשפטי בהמשך.
כמה זמן נמשכת תקופת עיכוב ההליכים?
תקופת עיכוב ההליכים הקבועה בחוק היא, ככלל, 60 ימים ממועד הגשת הבקשה. בנסיבות המתאימות ניתן לבקש לקצר או להאריך אותה, והצדדים יכולים גם להסכים להמשך עיכוב ההליכים כדי למצות משא ומתן או הליך חלופי.
לצד 60 הימים יש להביא בחשבון גם את המועדים הנוגעים למסירת הודעת הצדדים ואת תקופת הקדימה של מגיש הבקשה. לכן אין לחשב את המועד האחרון להגשת תביעה לפי ספירה כללית בלבד.
טעות בחישוב המועדים עלולה להביא לאובדן זכות הקדימה של מגיש הבקשה. מומלץ לתעד את מועד ההגשה, מועדי פגישות המהו"ת, מועד מסירת ההודעה ומועד סיום עיכוב ההליכים.
מהן פגישות מהו"ת?
מהו"ת הוא קיצור של מידע, היכרות ותיאום. הפגישות נערכות ביחידת הסיוע, שהיא יחידה מקצועית הפועלת לצד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים.
מטרות הפגישות הן:
למסור לצדדים מידע על ההליכים המשפטיים ועל השפעות הסכסוך.
להכיר את צורכי בני המשפחה ואת צורכי הילדים.
לבחון אם ניתן לפתור את המחלוקות בהסכמה.
להציג אפשרויות כגון משא ומתן, גישור, טיפול משפחתי או גירושים בשיתוף פעולה.
לסייע בגיבוש הסכמות זמניות או בהפניה להליך מתאים.
הצדדים עשויים להיות מוזמנים לעד ארבע פגישות. ככלל, הפגישות אמורות להתקיים בתוך 45 ימים ממועד הגשת הבקשה, עם אפשרות להארכה אחת לתקופה נוספת בהתאם לדין.
האם חייבים להתייצב לפגישות?
הזמנה לפגישת מהו"ת אינה הזמנה וולונטרית. קיימת חובת התייצבות, ואי-התייצבות עלולה לגרור השלכות משפטיות, לרבות פסיקת הוצאות או פגיעה באפשרות לקדם הליך שהגיש הצד שלא התייצב.
חובת ההתייצבות אינה מחייבת את הצדדים להסכים לגישור, לוותר על זכויות או לחתום על הסכם.
האם עורכי הדין משתתפים בפגישות?
לפגישה הראשונה מתייצבים הצדדים ללא עורכי הדין המייצגים אותם. בפגישות המשך ניתן, בתנאים הקבועים בדין ובהתאם לאופי הפגישה, לשלב את עורכי הדין.
גם כאשר עורך הדין אינו נוכח בפגישה הראשונה, כדאי לקבל ייעוץ לפני הפגישה. הצדדים אמורים לקבל אפשרות להתייעץ עם עורכי דינם לפני קבלת התחייבות משפטית.
האם הדברים שנאמרים בפגישה חסויים?
הליך המהו"ת נועד לאפשר שיח פתוח ולבחון פתרונות מוסכמים. מידע שנמסר ביחידת הסיוע נהנה מהגנות הקבועות בדין, בכפוף לחריגים. עם זאת, אין להניח שכל מסמך או עובדה שהיו קיימים לפני הפגישה הופכים לחסויים רק מפני שהוזכרו בה.
אילו סעדים אפשר לבקש בתקופת עיכוב ההליכים?
עיכוב ההליכים אינו אמור להשאיר אדם או ילד ללא הגנה במצב דחוף. החוק והתקנות מאפשרים להגיש בקשות מסוימות גם לפני סיום התקופה.
חשוב להבדיל בין סעד דחוף לבין סעד זמני.
בקשה לסעד דחוף
סעד דחוף מיועד למקרים מוגדרים שבהם ההמתנה עלולה לגרום נזק ממשי או לסכל את האפשרות לתת מענה יעיל. בין העניינים שבהם עשויה להתאפשר פנייה דחופה:
פעולה רפואית דחופה בקטין כשאין הסכמה בין ההורים.
הנפקת דרכון או יציאת קטין מהארץ בנסיבות המפורטות בתקנות.
רישום ילד למוסד לימודים בסמוך לתחילת שנת הלימודים.
מזונות או הבטחת קשר בין הורה לילד, במקרים שבהם ההמתנה לפגישת המהו"ת הראשונה עלולה לגרום נזק.
עניינים הקשורים לילדיה של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות.
תובענה דחופה להתרת נישואים בנסיבות מיוחדות.
לא די לכתוב שהעניין דחוף. יש להציג באופן תמציתי את העובדות, להסביר מדוע אי אפשר להמתין ולצרף אסמכתאות מתאימות. הערכאה יכולה לדחות או למחוק בקשה שאינה עומדת בתנאי הדחיפות.
בקשה לסעד זמני
לאחר פתיחת תיק יישוב סכסוך ניתן, במקרים המתאימים, לבקש סעד זמני שמטרתו למנוע שינוי בלתי הפיך בתקופת ההמתנה. סעדים אפשריים כוללים:
צו לשמירת המצב הקיים.
עיקול זמני.
צו עיכוב יציאה מהארץ.
לדוגמה, כאשר מתעורר חשש ממשי להברחת נכסים, לריקון חשבון, להעברת מניות או ליציאה מהארץ באופן שיפגע בזכויות, יש לבחון מיד אם מתקיימים התנאים להגשת בקשה מתאימה.
מתן סעד אינו אוטומטי. בית המשפט או בית הדין בוחנים את הדחיפות, התשתית הראייתית, מאזן הנוחות, תום הלב והנזק שעלול להיגרם לכל אחד מהצדדים.
הליכים שאינם מחייבים יישוב סכסוך מוקדם
הליכים מסוימים להגנה מפני אלימות או הטרדה, וכן הליכים נוספים המנויים בדין, אינם מחייבים להמתין להשלמת יישוב הסכסוך. כאשר קיימים אלימות, איום, סכנה לילדים או חשש לפגיעה מיידית, יש לקבל סיוע מתאים ולא להמתין לפגישת מהו"ת.
מה קורה אם מגיעים להסכמה?
אם הצדדים מגיעים להבנות, אפשר לנסח הסכם מלא או הסכמות חלקיות. בהתאם לתוכן ההסכם, ניתן להגישו לערכאה המוסמכת ולבקש לתת לו תוקף של פסק דין.
לפני חתימה חשוב לוודא כי ההסכם:
מסדיר במדויק את חלוקת הרכוש והחובות.
מתייחס לחשבונות, זכויות פנסיוניות, חברות ונכסים נוספים.
כולל הוראות ישימות בענייני הילדים.
מתייחס למזונות ולהוצאות מיוחדות, אם רלוונטי.
קובע מועדים ומנגנוני ביצוע.
מתייחס למסים ולעלויות נלוות.
אינו מבוסס על מידע כלכלי חלקי.
ניתן לאכיפה ולרישום אצל הגופים הרלוונטיים.
השגת הסכמה אינה סיבה לוותר על בדיקה משפטית. הסכם גירושים עשוי להשפיע במשך שנים על מצבם הכלכלי של הצדדים ועל חיי הילדים.
מה קורה אם לא מגיעים להסכמה?
אם הפגישות אינן מסתיימות בהסכם, הצדדים מודיעים אם הם מעוניינים להמשיך להליך חלופי, כגון גישור פרטי, או לסיים את שלב יישוב הסכסוך.
אי-הגעה להסכמה אינה קובעת מי צודק ואינה יוצרת פסק דין נגד אחד הצדדים. משמעותה היא שהמחלוקת לא נפתרה במסגרת המקדמית וניתן לעבור, בכפוף למועדים, להגשת תביעות לערכאה מוסמכת.
ניתן להגיע להסכמות גם לאחר סיום תקופת עיכוב ההליכים ואף לאחר שהוגשו תביעות. עם זאת, ככל שההליך המשפטי מתקדם, העלויות, המתח והמורכבות עשויים לגדול.
מתי אפשר להגיש תביעות?
ככלל, לא ניתן להגיש את התביעות העיקריות במהלך תקופת עיכוב ההליכים, אלא אם ניתן היתר לקיצור התקופה או שמדובר בהליך שהחוק מאפשר להגיש.
לאחר סיום תקופת עיכוב ההליכים עומדת למי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך תקופה של 15 ימים שבה הוא רשאי להגיש ראשון את תביעותיו לערכאה מוסמכת.
אם מגיש הבקשה אינו מגיש תביעה במועד, הצד השני רשאי להגיש תביעות. אם הוגשו תביעות רק בחלק מהנושאים, הצד השני עשוי להיות רשאי להגיש תביעות בנושאים שלא נכללו, והכול בהתאם לכללי הסמכות ולנסיבות.
בשל ההשלכות האפשריות של לוחות הזמנים, מומלץ להכין את התביעות ואת המסמכים הנדרשים לפני תום התקופה ולא להתחיל בהיערכות רק ביום שבו מסתיים עיכוב ההליכים.
כיצד יישוב הסכסוך משפיע על שאלת הסמכות?
בענייני משפחה קיימת לעיתים סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני. הדבר יוצר משמעות מעשית לשאלה מי פנה ראשון, לאיזו ערכאה ובאילו נושאים.
הגשת בקשה ליישוב סכסוך אינה מעניקה כשלעצמה לאותה ערכאה סמכות סופית לדון בכל התביעות. עם זאת, לזהות מגיש הבקשה עשויה להיות חשיבות, משום שלאחר סיום תקופת עיכוב ההליכים ניתנת לו תקופת קדימה בת 15 ימים להגשת תביעות לערכאה מוסמכת.
זכות הקדימה אינה מבטיחה שכל תביעה שתוגש תידון בערכאה שנבחרה. עדיין יש לבדוק:
האם לערכאה קיימת סמכות עניינית.
האם התביעה הוגשה כדין.
האם עניינים שנכרכו בתביעת גירושים נכרכו באופן תקין ובתום לב.
האם קיימים הליכים קודמים המשפיעים על הסמכות.
האם מגיש הבקשה התייצב לפגישות המהו"ת ופעל בהתאם לחובותיו.
האם קיימות נסיבות נוספות שמשפיעות על קניית הסמכות.
משום כך, בקשה ליישוב סכסוך אינה טופס טכני שכדאי להגיש ללא מחשבה. לפני ההגשה יש לבחון את מכלול הנושאים הצפויים, את החלופות להסכמה ואת האסטרטגיה במקרה שיהיה צורך להגיש תביעות.
האם כדאי לקבל ייעוץ לפני הגשת בקשה ליישוב סכסוך?
אפשר להגיש את הבקשה באופן עצמאי, אך הגשה ללא בחינה מוקדמת עלולה להשפיע על המשך הדרך.
ייעוץ משפטי לפני פתיחת ההליך יכול לסייע להבין:
האם קיימת חובה להגיש בקשה.
לאיזו ערכאה ניתן ונכון לפנות.
אילו מסמכים כדאי לאסוף לפני שהצד השני מקבל את ההודעה.
האם קיים צורך בסעד דחוף או זמני.
כיצד להיערך לפגישת המהו"ת.
אילו הסכמות אפשר לשקול ועל אילו זכויות לא נכון לוותר ללא בדיקה.
כיצד להתכונן לאפשרות שההליך יסתיים ללא הסכם.
ייעוץ אינו מחייב הגשת תביעות. במקרים רבים הוא מאפשר לקבל החלטות שקולות יותר ולבחון משא ומתן מתוך הבנה של הזכויות, הסיכונים והחלופות.
טעויות נפוצות בהליך יישוב סכסוך
התייחסות לבקשה כאל טופס חסר חשיבות
למועד ההגשה ולערכאה שבה נפתח התיק עשויה להיות משמעות אסטרטגית.
המתנה ללא הכנה בתקופת עיכוב ההליכים
רצוי לנצל את התקופה לאיסוף מידע, למיפוי כלכלי ולהיערכות להסכמה או להתדיינות.
חשיפת כל האסטרטגיה בפגישת מהו"ת
מטרת הפגישה היא לבחון אפשרויות להסכמה, אך חשוב להגיע אליה לאחר ייעוץ ולהבין איזה מידע נכון למסור ובאיזה שלב.
חתימה על הסכמות ללא בדיקה
גם הסכמה זמנית עלולה להשפיע על המשך ההתנהלות. אין לחתום לפני שמבינים את משמעותה.
הנחה שאי אפשר לקבל סעד בתקופת ההמתנה
במקרה של דחיפות אמיתית ניתן לבחון סעדים דחופים וזמניים הקבועים בדין.
חישוב שגוי של המועדים
יש לעקוב במדויק אחר מועד פתיחת התיק, פגישות המהו"ת, סיום עיכוב ההליכים ותקופת הקדימה.
בלבול בין מהו"ת לבין גישור
חובה להתייצב לפגישות, אך אין חובה להסכים לגישור או להגיע להסכם בכל מחיר.
שאלות נפוצות על יישוב סכסוך
האם בקשה ליישוב סכסוך פירושה שהתחיל הליך גירושים?
לא בהכרח. הבקשה פותחת הליך מקדים לבחינת פתרון המחלוקות. היא אינה תביעת גירושים ואינה מחייבת את הצדדים להתגרש.
האם צריך לפרט בבקשה את כל הטענות נגד בן הזוג?
ככלל, לא. מדובר בבקשה תמציתית ולא בכתב תביעה. אין להפוך אותה למסמך הכולל האשמות, ראיות וטענות משפטיות מפורטות.
האם פגישות מהו"ת הן חובה?
ההתייצבות לפגישות שאליהן זומנו הצדדים היא חובה. לעומת זאת, אין חובה להגיע להסכם או להסכים לנהל הליך גישור.
האם אפשר להגיע לפגישת מהו"ת עם עורך דין?
לפגישה הראשונה הצדדים מגיעים בדרך כלל ללא עורכי דינם. בפגישות המשך ניתן לשלב עורכי דין בהתאם לכללים ולאופי הפגישה. מומלץ לקבל ייעוץ לפני ההתייצבות.
האם ניתן להגיש בקשה דחופה בזמן עיכוב ההליכים?
כן, בעניינים ובתנאים המוגדרים בחוק ובתקנות. יש להראות מדוע המקרה אינו יכול להמתין ולצרף תשתית עובדתית מתאימה.
מי רשאי להגיש ראשון תביעות לאחר סיום ההליך?
למגיש הבקשה עומדת, ככלל, תקופת קדימה בת 15 ימים לאחר סיום תקופת עיכוב ההליכים. מימוש הזכות כפוף לעמידה בתנאי הדין ולסמכות הערכאה.
האם פתיחת יישוב סכסוך בבית המשפט קובעת שכל התביעות יתנהלו שם?
לא בהכרח. עצם פתיחת התיק אינה מקנה אוטומטית סמכות בכל הנושאים. יש לבחון בנפרד את הסמכות ואת אופן הגשת התביעות.
האם אפשר להמשיך בגישור לאחר סיום המהו"ת?
כן. הצדדים יכולים להסכים להמשיך בגישור או במשא ומתן ואף להסכים על הארכת עיכוב ההליכים לצורך כך.
לפני שמגישים בקשה ליישוב סכסוך
בקשה ליישוב סכסוך עשויה להיראות פשוטה, אך מועד הגשתה, הערכאה הנבחרת וההתנהלות בתקופת עיכוב ההליכים יכולים להשפיע על ההמשך. הכנה מוקדמת מאפשרת לבחון את האפשרות להגיע להסכם, ובמקביל להגן על זכויות ולהיערך למקרה שיהיה צורך בהליך משפטי.
בפגישת ייעוץ ניתן למפות את המצב המשפטי והכלכלי, לזהות נושאים דחופים ולגבש דרך פעולה המתאימה לנסיבות המשפחה. המידע בעמוד הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי המותאם למקרה מסוים.
