כאשר הילדים שוהים אצל כל אחד מההורים, אותו הורה נושא באופן ישיר בחלק מהוצאותיהם בזמן שהם עמו. לכן לזמני השהות יש משמעות בחלוקת הנטל הכלכלי.

הלכת בע"מ 919/15 קבעה ביחס לילדים יהודים בגילי 6 עד 15 כי שני ההורים חבים במזונות מדין צדקה, כאשר חלוקת הנטל נקבעת לפי היכולות הכלכליות היחסיות מכל המקורות, חלוקת השהות בפועל ויתר נסיבות המקרה.

המשמעות היא שלא נכון להתחיל מהשאלה:

"יש משמורת משותפת, אז כמה אחוז יורד מהמזונות?"

אלא מהשאלות:

• כמה זמן הילדים נמצאים בפועל אצל כל הורה?
• מהי היכולת הכלכלית של כל אחד מההורים?
• מהם צורכי הילדים?
• אילו הוצאות כל הורה משלם ישירות?
• מי משלם את ההוצאות שאינן תלויות שהות?
• מהן עלויות המדור בכל אחד מהבתים?
  
  

האם במשמורת משותפת לא משלמים מזונות?

לא בהכרח.

זו אחת הטעויות המרכזיות בעמוד הקיים. כיום נכתב בו כי אם הכנסת האם שווה להכנסת האב ואף עולה עליה, המזונות "יבוטלו כליל", ובשאלות הנפוצות נאמר שכאשר ההורים משתכרים שכר זהה או דומה "לא יהיה תשלום מזונות".

הניסוח הזה מוחלט מדי.

בנסיבות שבהן זמני השהות דומים מאוד וגם היכולות הכלכליות דומות, ייתכן שכל הורה יישא בעיקר בהוצאות הילדים בזמן שהם אצלו ולא תידרש העברה חודשית משמעותית מהורה אחד לאחר.

אבל גם אז יש לבדוק מי משלם את ההוצאות הקבועות, המדור, החינוך, הבריאות והוצאות נוספות.

הפסיקה עצמה מדגישה שאין להפוך את בע"מ 919/15 ל"פתרון אוטומטי" במקרה של משמורת משותפת.

מה קורה אם אחד ההורים מרוויח הרבה יותר?

פער הכנסה משמעותי עשוי להצדיק העברת כספים גם כאשר זמני השהות שווים.

לדוגמה, אם הילדים נמצאים מחצית מהזמן אצל כל הורה, אך אחד ההורים משתכר 30,000 ש"ח בחודש והשני 10,000 ש"ח, לא נכון לומר שהחלוקה בזמן מאפסת את הפער הכלכלי.

בית המשפט בוחן את היכולות הכלכליות היחסיות ולא רק את העובדה שהלילות מחולקים באופן שווה.

לכן "חצי-חצי בזמן" אינו בהכרח "חצי-חצי בכסף".

ומה אם ההכנסות כמעט שוות?

כאשר זמני השהות דומים והכנסות ההורים דומות, קיימת אפשרות שבנסיבות המתאימות לא ייקבע חיוב חודשי משמעותי מהורה אחד לאחר.

בפסיקה צוין כי כאשר ההכנסות זהות וגם זמני השהות זהים, יכול להיות מצב שבו לא ייפסק חיוב מזונות שוטף.

אבל עדיין צריך להסדיר:

• מי משלם הוצאות שאינן תלויות שהות.
• כיצד מתחלקות הוצאות חינוך ורפואה.
• כיצד מתבצע תשלום עבור חוגים, קייטנות וטיפולים.
• מי מרכז את התשלומים הקבועים.
• כיצד מתחלק המדור אם קיימים פערים משמעותיים בעלויות הדיור.
  
  

לכן גם בתיק שבו אין "מזונות חודשיים" במובן הרגיל, עדיין נדרש מנגנון כלכלי מסודר.

מה לגבי ילדים מתחת לגיל 6?

כאן חשוב להיזהר מהחלה אוטומטית של בע"מ 919/15.

הלכת בע"מ 919/15 עוסקת בילדים יהודים בגילי 6 עד 15. ביחס לילדים צעירים יותר הדין שונה, והחבות בצרכים ההכרחיים אינה זהה לזו שחלה על ילדים מעל גיל 6. בפסיקה מאוחרת קיימת התייחסות לכך שגם זמני השהות והיכולות הכלכליות עשויים להיות רלוונטיים ליישום המעשי, אך אין פשוט "להעתיק" את הנוסחה של מעל גיל 6 לילד בן 3 או 4.

לכן הייתי מסיר מהעמוד הקיים את הניסוח הפשטני:

"עד גיל 6 נושא האב לבדו בחובת המזונות ומגיל 6 חולקים ההורים."

הוא לא מספיק מדויק כדי לשמש עמוד סמכותי.

האם משמורת משותפת כוללת חלוקה שווה של כל ההוצאות?

לא.

יש הבדל בין:

הוצאות תלויות שהות
כמו מזון, חלק מהבילויים והוצאות יומיומיות שההורה מוציא כאשר הילד אצלו.

לבין:

הוצאות שאינן תלויות שהות
כמו חלק מהביגוד, ציוד לימודי, תשלומי מסגרת, ביטוחים או הוצאות קבועות אחרות.

ויש גם:

הוצאות חינוך ורפואה מיוחדות, שאותן נהוג להסדיר בנפרד.

לכן גם בזמני שהות שווים חשוב לקבוע מי משלם מה וכיצד מתבצעת ההתחשבנות.

כיצד מדור משפיע על מזונות במשמורת משותפת?

גם כאשר הילדים שוהים בשני בתים, כל אחד מההורים עשוי להידרש להחזיק עבורם מקום מגורים מתאים.

לכן רכיב המדור אינו נעלם רק משום שקיימים זמני שהות שווים.

כאשר קיימים פערים משמעותיים בהכנסות או בעלויות הדיור, רכיב המדור עשוי להיות חלק מהאיזון הכלכלי בין ההורים.

את החלק הקיים בעמוד שלפיו מדור לילד אחד הוא "שליש משכר הדירה או המשכנתה" הייתי מוחק כנוסחה מחייבת. זהו כלל אצבע שניתן למצוא בפסיקה ישנה וביישומים שונים, אך אינו שיעור קבוע בחוק.

איך מחשבים דמי מזונות ומדור?

מה בתי המשפט בודקים כאשר יש זמני שהות משותפים?

בין הנתונים המרכזיים שבית המשפט עשוי לבחון:

• גיל הילדים.
• צורכי הילדים בפועל.
• זמני השהות בפועל ולא רק ההסדר הכתוב.
• הכנסות שני ההורים.
• כושר ההשתכרות והמקורות הכלכליים.
• הוצאות שכל הורה משלם ישירות.
• הוצאות שאינן תלויות שהות.
• מדור ואחזקת מדור.
• הוצאות חינוך ובריאות.
• מכלול נסיבות המשפחה.
  
  

הפסיקה מדגישה במפורש שהחלוקה אינה מתבצעת רק לפי נוסחה חשבונאית אלא תוך בחינת המקרה כולו.

מניסיוני בתיקי גירושים, אחת הטעויות שאני רואה היא שהורים מתחילים את הדיון בזמני השהות מתוך השאלה "כמה מזונות אשלם?". בעיניי צריך להפוך את הסדר: קודם לבדוק מהי חלוקת הזמן שמתאימה לילדים ולמציאות המשפחתית, ורק לאחר מכן לחשב את המשמעות הכלכלית בהתאם להכנסות, להוצאות ולזמני השהות בפועל.

מה הטעות הנפוצה בנושא משמורת משותפת ומזונות?

הטעות המרכזית היא להניח שעצם קבלת משמורת משותפת היא דרך להפחית או לבטל מזונות.

זמני השהות צריכים להיקבע לפי טובת הילדים והיכולת האמיתית של ההורים לקיים אותם.

אם הורה מבקש 50% מזמני השהות רק כדי להפחית את התשלום, אך בפועל הילדים ממשיכים להיות רוב הזמן אצל ההורה האחר, עשוי להיווצר פער בין ההסדר הכתוב לבין המציאות.

מבחינה משפטית וכלכלית, מה שחשוב הוא לא רק מה נכתב בכותרת ההסכם, אלא מה קורה בפועל.

מתי המקרה הופך למורכב יותר?

החישוב דורש בדיקה מעמיקה יותר כאשר אחד ההורים עצמאי או בעל עסק, כאשר קיים פער גדול בין ההכנסה המדווחת לבין רמת החיים, כאשר לילד יש צרכים רפואיים או חינוכיים מיוחדים, כאשר זמני השהות אינם מתקיימים בפועל כפי שנקבעו או כאשר קיימים פערים משמעותיים בעלויות המדור.

המקרה הופך מורכב גם כאשר כבר קיים פסק דין או הסכם מזונות והורה מבקש להפחית את המזונות בעקבות שינוי בזמני השהות.

במצב כזה אין די בעצם קיומה של בע"מ 919/15. בית המשפט העליון קבע כי כאשר מבקשים לשנות מזונות שכבר נקבעו, יש להראות שינוי נסיבות מהותי.

מה להביא לפגישת ייעוץ בנושא מזונות וזמני שהות?

כדאי להביא:

• פירוט זמני השהות בפועל.
• הסכם או החלטה קיימת בנוגע לילדים.
• תלושי שכר ומידע על הכנסות.
• לעצמאים, דוחות כלכליים רלוונטיים.
• פירוט הוצאות הילדים.
• הוצאות מדור ואחזקת בית.
• הוצאות חינוך ובריאות.
• מידע על הוצאות שכל הורה משלם ישירות.
• פסק דין או הסכם מזונות קיים, אם יש.
  
  

אם קיימת מחלוקת בין זמני השהות הרשומים לבין מה שקורה בפועל, כדאי להגיע עם תיעוד מסודר של המתווה האמיתי.

דוגמה מספרית למזונות בזמני שהות שווים

נניח שלשני הורים שני ילדים בני 8 ו-11, והילדים שוהים כמחצית מהזמן אצל כל אחד מהם.

הורה א' משתכר 20,000 ש"ח נטו.

הורה ב' משתכר 10,000 ש"ח נטו.

לצורך הדוגמה בלבד, היחס הכלכלי הוא בערך 67% מול 33%.

עצם העובדה שהילדים נמצאים חצי מהזמן בכל בית אינה אומרת שאין מזונות.

צריך לבדוק גם:

מי נושא בהוצאות הקבועות, כמה עולים שני הבתים, מי משלם חינוך ורפואה, מהם צורכי הילדים ומהם המקורות הכלכליים הנוספים.

לעומת זאת, אם שני ההורים משתכרים כ-15,000 ש"ח, זמני השהות כמעט שווים והם מתחלקים באופן מאוזן גם בהוצאות הקבועות, ייתכן שהצורך בהעברה חודשית ביניהם יהיה קטן יותר ואף שבנסיבות המתאימות לא תהיה העברה קבועה.

הדוגמה נועדה להמחשה בלבד ואינה תחזית לפסק דין.

שאלות נפוצות על משמורת משותפת ומזונות

שאלה: האם במשמורת משותפת משלמים מזונות?

תשובה: ייתכן שכן. משמורת משותפת או זמני שהות שווים אינם מבטלים אוטומטית מזונות. לגבי ילדים מעל גיל 6 בוחנים בין היתר את יכולותיהם הכלכליות היחסיות של שני ההורים, זמני השהות, צורכי הילדים וההוצאות שכל הורה משלם.

שאלה: מתי לא משלמים מזונות במשמורת משותפת?

תשובה: כאשר זמני השהות והיכולות הכלכליות דומים מאוד, ובנסיבות שבהן ההוצאות מתחלקות בפועל באופן מאוזן, ייתכן שלא יהיה צורך בהעברה חודשית קבועה בין ההורים. זו אינה תוצאה אוטומטית ויש לבחון את יתר ההוצאות והנסיבות.

שאלה: אם האם מרוויחה יותר מהאב, האם היא יכולה לשלם לו מזונות?

תשובה: לגבי ילדים שעליהם חלה בע"מ 919/15, חלוקת הנטל מבוססת על היכולות הכלכליות היחסיות של שני ההורים ולא על מגדר בלבד. לכן פער כלכלי לטובת האם יכול להיות רלוונטי לחלוקת הנטל, בהתאם לזמני השהות וליתר נסיבות המקרה.

שאלה: האם משמורת משותפת מפחיתה מזונות שנקבעו בעבר?

תשובה: לא אוטומטית. אם כבר קיים פסק דין או הסכם מזונות, שינוי בזמני השהות עשוי להיות רלוונטי, אך בדרך כלל יש צורך להראות שינוי נסיבות מהותי המצדיק פתיחה מחדש של החיוב. עצם הלכת בע"מ 919/15 אינה מספיקה כשלעצמה.

שאלה: האם הוצאות חינוך ורפואה מתחלקות חצי-חצי במשמורת משותפת?

תשובה: לא בהכרח. החלוקה תלויה בהסכם או בפסק הדין ובנסיבות הכלכליות. לעיתים ההוצאות מתחלקות שווה בשווה ולעיתים לפי יחס אחר בין ההורים.

המקור המשפטי המרכזי: בע"מ 919/15

העמוד צריך להציג את בע"מ 919/15 באופן מרכזי, אבל לא לכנות אותו עוד "פסק דין חדש" או "לאחרונה".

העמוד הקיים עדיין אומר כי "לאחרונה ניתן פסק דין תקדימי". פסק הדין ניתן ב-19 ביולי 2017, ולכן הניסוח הזה מיושן לחלוטין.

העיקרון המרכזי שקבע בית המשפט העליון הוא שבגילי 6 עד 15 חלוקת נטל המזונות בין ההורים נעשית בהתאם ליכולות הכלכליות היחסיות, זמני השהות ויתר נסיבות המקרה.

חשוב גם לציין שהפסיקה שלאחריו הדגישה שאין להיצמד לנוסחה מתמטית נוקשה.

מתוך הספר "להתגרש מבלי להתרושש"

להרחבה בנושא אחריות הורית, זמני שהות ומזונות ניתן לקרוא בספר "להתגרש מבלי להתרושש" מאת עו"ד חגית לב.

נכתב ונבדק על ידי עו"ד חגית לב

עו"ד חגית לב עוסקת בדיני משפחה וגירושים ומלווה הורים בסוגיות של מזונות ילדים, אחריות הורית, זמני שהות והסכמי גירושים. היא מחברת הספר "להתגרש מבלי להתרושש", הכולל פרקים העוסקים במזונות ילדים ובחלוקת האחריות ההורית.

אודות עו"ד חגית לב

רוצים להבין מה המשמעות של זמני השהות על המזונות במקרה שלכם?