בני זוג יהודים בישראל מתגרשים בבית הדין הרבני, לא ב"רבנות". כמעט תמיד הצעד הראשון הוא הגשת בקשה ליישוב סכסוך. אחריה מתחילה תקופה של 60 ימים, שבה אסור להגיש תביעות ומתקיימות פגישות ביחידת הסיוע. רק בתומה אפשר להגיש תביעת גירושין, ובסוף ההליך מסדרים את הגט.
בעמוד הזה מוסבר כל שלב: איפה מגישים, אילו מסמכים צריך, כמה זה עולה ומה קורה בדיון. אם אתם עוד שוקלים אם לפתוח את התיק בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, קראו קודם את אסטרטגיה משפטית לפני גירושים.
רבנות או בית דין רבני: מי מגרש?
הרבנות המקומית רושמת נישואין. את הגירושין מסדר בית הדין הרבני, שהוא ערכאה שיפוטית. לבית הדין הרבני יש סמכות ייחודית בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, ולכן גם מי שמנהל את ענייני הרכוש והילדים בבית המשפט לענייני משפחה יקבל את הגט בבית הדין הרבני.
בית הדין האזורי דן בדרך כלל בהרכב של שלושה דיינים. על החלטותיו אפשר לערער לבית הדין הרבני הגדול בירושלים.
עניינים נלווים, כמו רכוש, מזונות ומשמורת, יכולים להתנהל באחת משתי הערכאות. איזו ערכאה תדון בהם תלוי בעיקר במי שהגיש ראשון ובמה הוא כרך בתביעת הגירושין. ההחלטה הזו משפיעה על כל ההליך, ולכן כדאי לקבל אותה לפני ההגשה.
השלב הראשון: בקשה ליישוב סכסוך
לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, בסכסוך בענייני גירושין, מזונות וילדים צריך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני כל תביעה. את הבקשה מגישים על טופס אחד. בבית הדין הרבני אפשר להגיש אותה במזכירות בית הדין או לשלוח אותה בדואר אלקטרוני.
מה קורה אחרי ההגשה:
- פגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד בית הדין. שני בני הזוג מוזמנים, והפגישות ניתנות בלי תשלום. מי שלא מתייצב מאבד אפשרויות מסוימות בהמשך, למשל לבקש לקצר את תקופת העיכוב.
- עיכוב הליכים של 60 ימים מיום הגשת הבקשה, או 75 ימים אם יחידת הסיוע האריכה אותו. בתקופה הזו אף צד לא יכול להגיש תביעה, ומנסים להגיע להסכמות.
- 15 ימים של זכות ראשונים. אם לא הושג הסכם, בתום העיכוב יש 15 ימים שבהם רק מי שהגיש ראשון את הבקשה רשאי להגיש תביעה, בערכאה שהוא בוחר.
במצבים דחופים, למשל חשש להברחת ילדים מהארץ או צורך במזונות זמניים, אפשר לבקש סעד דחוף גם בתוך תקופת העיכוב. בחלק מהמקרים אפשר להגיש תביעה בלי בקשה ליישוב סכסוך כלל [לבדיקה: רשימת החריגים בדף השירות של gov.il]. הרחבה על ההליך נמצאת בעמוד יישוב סכסוך – השלב הראשון בתהליך.
שלבי ההליך, מההגשה ועד הגט
- בחירת ערכאה ואסטרטגיה. לפני ההגשה מחליטים היכן ינוהלו הרכוש, המזונות והילדים. מי שמגיש ראשון קובע.
- הגשת בקשה ליישוב סכסוך לבית הדין הרבני האזורי.
- פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע, בתוך תקופת עיכוב ההליכים.
- הסכם או תביעה. אם הגעתם להסכמות, מגישים הסכם גירושין לאישור. אם לא, מגישים תביעת גירושין, ואפשר לכרוך בה עניינים נלווים.
- דיונים בבית הדין. בית הדין שומע את הצדדים, ולעתים מפנה לשלום בית או לגישור.
- פסק דין לגירושין. בית הדין קובע שהצדדים חייבים או רשאים להתגרש.
- סידור הגט במעמד שני בני הזוג, וקבלת תעודת גירושין.
משך ההליך משתנה מאוד בין תיק בהסכמה לתיק במחלוקת. הערכה מפורטת נמצאת בעמוד כמה זמן לוקח להתגרש.
אילו מסמכים צריך כדי לפתוח תיק?
לבקשה ליישוב סכסוך מצרפים בדרך כלל את המסמכים האלה:
- תעודות זהות של שני בני הזוג, כולל ספח
- תעודת נישואין, או כתובה
- פרטי הילדים, אם יש
- כתובת עדכנית של בן הזוג השני, לצורך זימון
- אם יש ייצוג: ייפוי כוח לעורך הדין
- אם הגעתם להסכמה: הסכם הגירושין החתום
לעניינים הכספיים, כמו רכוש ומזונות, תצטרכו בהמשך מסמכים נוספים. רשימה מלאה נמצאת בעמוד מסמכים שצריך לפני גירושים.
כמה עולה לפתוח תיק בבית הדין הרבני?
העלויות הרשמיות נמוכות יחסית. רוב העלות של גירושין היא שכר טרחה, לא אגרות.
שלב | עלות רשמית |
|---|---|
בקשה ליישוב סכסוך | כ-120 ש"ח [לבדיקה: הסכום המעודכן ב-gov.il] |
פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע | ללא תשלום |
תביעת גירושין ותביעות נלוות | [לבדיקה: אגרות בית הדין הרבני] |
אי-התייצבות לפגישת מהו"ת | עלולה לגרור חיוב [לבדיקה: סכום] |
לגבי שכר טרחת עורך דין ומה משפיע עליו, ראו כמה עולה להתגרש בישראל.
מה קורה בדיון ובסידור הגט?
הדיון. בדיון הראשון בית הדין שומע את שני הצדדים ובודק אם יש הסכמה לגירושין. כשאין הסכמה, בית הדין בוחן אם יש עילה לגירושין. לעתים הוא מציע ניסיון לשלום בית, או מפנה לגישור.
סידור הגט. אחרי שניתן פסק דין לגירושין, נקבע מועד לסידור הגט. בדרך כלל שני בני הזוג מגיעים בעצמם, והבעל מוסר את הגט לאישה בפני הדיינים. בסוף הטקס כל אחד מקבל תעודת גירושין, והגירושין נרשמים במשרד הפנים.
לאחר הגט. לפי ההלכה, אישה ממתינה 92 ימים מסידור הגט לפני שהיא נישאת שוב . מי שצריך הכרה בגירושין בחו"ל יכול לבקש אישור גיטין מבית הדין.
ומה אם שנינו מסכימים להתגרש?
כשיש הסכמה מלאה, ההליך קצר בהרבה. בני הזוג מגישים יחד בקשה לאישור הסכם גירושין, ובית הדין קובע דיון לאישור ההסכם ולסידור הגט. אם ההסכם כבר אושר בבית המשפט לענייני משפחה, מגישים לבית הדין הרבני בקשה משותפת לסידור גט בלבד.
גם בהסכמה כדאי שההסכם ייבדק לפני החתימה. אחרי שהוא מאושר וניתן לו תוקף של פסק דין, קשה מאוד לשנות אותו. הרחבה בעמוד גירושין בהסכמה.
שאלות נפוצות
אפשר לפתוח תיק בבית הדין הרבני בלי עורך דין? כן, החוק לא מחייב ייצוג. בבית הדין הרבני אפשר להיות מיוצג גם על ידי טוען רבני. ההחלטות בשלב הפתיחה, בעיקר מה לכרוך ובאיזו ערכאה, משפיעות על כל ההמשך, ולכן רבים מתייעצים לפני ההגשה.
מה אם בן הזוג מסרב להגיע או לתת גט? בית הדין מזמן את הצד השני, ויכול לדון גם בהיעדרו. כשבית הדין חייב בגט ואחד הצדדים מסרב, החוק מאפשר לבית הדין להטיל על המסרב סנקציות, כמו הגבלות על רישיון נהיגה ויציאה מהארץ.
התחתנו בנישואין אזרחיים בחו"ל. גם אנחנו מתגרשים בבית הדין הרבני? כשמדובר בשני יהודים, בדרך כלל כן.
מי שהגיש ראשון בקשה ליישוב סכסוך חייב לנהל את התיק בבית הדין הרבני? לא. מי שהגיש ראשון רשאי לבחור ערכאה בתוך 15 הימים שאחרי תום עיכוב ההליכים. ההגשה עצמה לא מחייבת את הבחירה.
כמה זמן עובר עד הגט? בהסכמה מלאה ההליך יכול להיות קצר יחסית. במחלוקת הוא עלול להימשך זמן רב. ראו כמה זמן לוקח להתגרש.
לפני שמגישים
ההחלטות הראשונות, מתי להגיש, איפה ומה לכרוך בתביעה, קובעות במידה רבה איך ייראה ההליך כולו. אם אתם לפני הגשה, כדאי לבחון אותן לפני שמגישים את הבקשה ליישוב סכסוך, ולא אחריה.
המידע ותוכן העמוד נבדק ועודכן על ידי עו"ד חגית לב, בתאריך 10.10.2026 | עמוד הבית | עמוד אודות