לכן האם אינה יכולה להטיל וטו אוטומטי על זמני שהות משמעותיים עם האב, אך באותה מידה האב אינו מקבל חלוקה שווה רק משום שהוא מבקש אותה.

האם בית המשפט יכול לקבוע זמני שהות שווים למרות התנגדות האם?

כן, בנסיבות המתאימות.

בתי המשפט קבעו לאורך השנים אחריות הורית משותפת וזמני שהות משמעותיים גם כאשר לא הייתה הסכמה בין ההורים. בפסיקה הודגש שהעיקרון המנחה הוא טובת הקטינים ושיש חשיבות לקשר משמעותי של הילדים עם שני הוריהם.

התנגדות של אחד ההורים אינה מכריעה לבדה. בית המשפט יבחן אם חלוקת זמני שהות נרחבת או שווה מתאימה לטובת הילד בנסיבות המשפחה הספציפית.

מה בתי המשפט בודקים כאשר אחד ההורים מתנגד לזמני שהות משותפים?

השאלה המרכזית אינה "מי צודק בסכסוך", אלא איזה הסדר ישרת בצורה הטובה ביותר את הילד.

בין היתר עשויים להיבחן:

• טיב הקשר של הילד עם כל אחד מהוריו.
• אופן חלוקת הטיפול בילד לפני הפרידה ולאחריה.
• גיל הילד וצרכיו ההתפתחותיים.
• היכולת של כל הורה לדאוג לצרכיו היומיומיים.
• זמינות ההורים ושעות עבודתם.
• המרחק בין בתי ההורים ובין הבתים למסגרות החינוך.
• מידת היציבות שניתן לספק לילד.
• רמת הקונפליקט בין ההורים והיכולת לקיים תקשורת הורית בסיסית.
• טענות בדבר אלימות, הזנחה, התמכרות או קושי בתפקוד ההורי.
• המלצות אנשי מקצוע, תסקירים ואבחונים כאשר בית המשפט נעזר בהם.

גם בתי הדין הרבניים רשאים, כאשר הנושא נמצא בסמכותם, להסתייע בתסקירים, חוות דעת ואבחונים לצורך הכרעה בחלוקת זמני השהות לטובת הילדים.

האם חייבים יחסים טובים בין ההורים כדי לקבוע זמני שהות שווים?

לא נכון להציג תקשורת מצוינת בין ההורים כתנאי קשיח.

תקשורת הורית סבירה ושיתוף פעולה עשויים להקל מאוד על הסדר של זמני שהות נרחבים, אבל עצם קיומו של קונפליקט אינו בהכרח שולל אותו.

השאלה היא מהי עוצמת הקונפליקט, האם ההורים מסוגלים לקבל החלטות בסיסיות הנוגעות לילד והאם ההסדר המוצע יגן על הילד מפני המאבק או דווקא יעמיק את חשיפתו אליו.

גם בספר "להתגרש מבלי להתרושש" כתבתי כי במקרים מסוימים נקבעת אחריות הורית משותפת וכי הידברות וקרבה גיאוגרפית הן נתונים רלוונטיים, לצד בחינת טובת הילד.

האם זמני שהות שווים חייבים להיות בדיוק 50%-50%?

לא.

גם כאשר מדברים על "משמורת משותפת", אין הכרח לחלוקה מתמטית מדויקת של מחצית מהזמן אצל כל הורה.

אפשר לקבוע מגוון מתווים בהתאם לגיל הילדים, לשעות העבודה, למסגרות החינוך, למרחק בין הבתים ולשגרת המשפחה.

בספרי התייחסתי לכך שאחריות הורית משותפת אינה מחייבת בהכרח חלוקת זמן שווה לחלוטין, וכי כאשר אין הסכמה בית המשפט הוא שמכריע לפי טובת הילדים.

לכן עדיף להתמקד בשאלה איזו חלוקת זמנים עובדת עבור הילד, ולא רק בתווית "משמורת משותפת".

האם חזקת הגיל הרך משפיעה כאשר האם מתנגדת?

כן, אם מדובר בילד מתחת לגיל 6.

נכון ל-2026, סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות עדיין כולל את חזקת הגיל הרך, שלפיה ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.

לכן אין נכון לומר שחזקת הגיל הרך בוטלה.

יחד עם זאת, החזקה אינה שוללת קשר משמעותי, לינות או זמני שהות נרחבים עם האב, ובמקרים המתאימים הפסיקה עשויה לקבוע הסדרים רחבים בהתאם לטובת הילד.

הספר עצמו משקף את התפתחות הפסיקה ואת השפעת ועדת שניט, אך גם מציין שמסקנות הוועדה לא אומצו אז בחקיקה.

 

מניסיוני בתיקי גירושים, טעות נפוצה היא להגיע למחלוקת על הילדים מתוך מטרה "לנצח במשמורת". אני מעדיפה לבדוק קודם איך נראו חיי הילדים לפני הפרידה: מי טיפל בהם, מי לקח למסגרות ולטיפולים, מה שעות העבודה של ההורים, היכן הם גרים ומהו הסדר שניתן לקיים לאורך זמן. בית המשפט אינו מחפש חלוקה שנראית שווה על הנייר, אלא הסדר שמתאים לילדים בפועל.

 

מה הטעות הנפוצה כאשר האם מתנגדת למשמורת משותפת?

הטעות היא לחשוב שההליך המשפטי צריך להתמקד בשאלה מדוע האם אינה מסכימה.

ההתנגדות שלה היא נתון חשוב, אבל המטרה אינה להוכיח שהיא טועה. המטרה היא להראות מדוע ההסדר שאתם מציעים משרת את טובת הילד.

לכן טיעון כמו:

"אני אבא טוב ולכן מגיע לי חצי מהזמן"

פחות משמעותי מתמונה עובדתית:

איך טיפלתם בילד עד היום, מה הקשר ביניכם, מהי שגרת הילד, מה המרחק בין הבתים, איך ייראו ימי הלימודים, מי יהיה זמין ומה יקרה כאשר הילד חולה.

טובת הילד היא המרכז, לא זכותו של אחד ההורים ל-50%.

מתי המקרה הופך למורכב יותר?

המחלוקת דורשת בחינה זהירה יותר כאשר יש טענות לאלימות במשפחה, הזנחה, התמכרויות, מצב נפשי שמשפיע על התפקוד ההורי או חשש לשלומו של הילד.

היא עשויה להיות מורכבת גם כאשר מדובר בתינוק או פעוט צעיר, כאשר אחד ההורים כמעט לא היה מעורב בטיפול לפני הפרידה, כאשר ההורים מתגוררים רחוק זה מזה או כאשר המאבק ביניהם כה חריף שכל מעבר של הילד הופך לזירת עימות.

במצבים כאלה בית המשפט עשוי להיעזר באנשי מקצוע, תסקירים, חוות דעת ואבחונים.

האם אפשר לשנות הסדר שכבר נקבע?

כן, אבל לא נכון לכתוב כפי שמופיע בעמוד כיום ש"הכל הפיך" ושאם אין נסיבות חריגות "סיכויים גבוהים" שהמשמורת תשתנה.

כאשר כבר קיים פסק דין או הסכם מאושר, בקשה לשינוי הסדרי הילדים נבחנת בזהירות ובהתאם לנסיבות, טובת הילד והשינוי שחל מאז ההחלטה הקודמת.

שינוי בשגרת החיים, גיל הילדים, מעבר מקום מגורים, שינוי משמעותי בתפקוד ההורי או צרכים חדשים של הילד עשויים להיות רלוונטיים, אבל אין תוצאה אוטומטית.

מה להביא לפגישת ייעוץ בנושא זמני שהות ללא הסכמה?

מומלץ להגיע עם מידע שמאפשר להבין כיצד נראים חיי הילדים באמת:

• זמני השהות הקיימים כיום.
• לוח שבועי של הילדים.
• שעות העבודה של שני ההורים.
• כתובות המגורים והמרחק למסגרות.
• מידע על מי טיפל בילדים לפני הפרידה.
• התכתבויות רלוונטיות בנוגע לילדים ולזמני השהות.
• הסכמות קודמות, אם היו.
• החלטות, תסקירים או חוות דעת שכבר ניתנו.
• מידע עובדתי על טענות מיוחדות שהעלה ההורה השני.

המטרה אינה להביא "חומר נגד האם", אלא להבין מהו ההסדר שניתן להציע ולהגן עליו מבחינה משפטית ומעשית.

דוגמה מעשית

נניח שאב מבקש זמני שהות שווים עם שני ילדים בני 7 ו-10 והאם מתנגדת.

האב טיפל בילדים באופן קבוע גם לפני הפרידה, אוסף אותם מבית הספר מספר פעמים בשבוע, גר עשר דקות מהמסגרות ושעות העבודה שלו מאפשרות לו להיות איתם אחר הצהריים.

עצם התנגדותה של האם אינה מכריעה.

מנגד, גם הנתונים האלה אינם מבטיחים חלוקה של 50%-50%.

בית המשפט יבחן מהי סיבת ההתנגדות, כיצד הילדים מתפקדים, האם המתווה המוצע יציב, מה רמת הקונפליקט ומהי טובתם הכוללת.

הדוגמה נועדה להמחשה בלבד ואינה תחזית לפסק דין.

שאלות נפוצות על משמורת משותפת ללא הסכמת האם

שאלה: האם האם יכולה למנוע משמורת משותפת?

תשובה: התנגדות האם אינה מעניקה לה זכות וטו. כאשר אין הסכמה בין ההורים, בית המשפט רשאי לקבוע את האחריות ההורית ואת זמני השהות לפי טובת הילד ובהתאם לנסיבות המקרה.

שאלה: האם בית המשפט יכול לכפות זמני שהות שווים?

תשובה: בית המשפט יכול לקבוע זמני שהות גם ללא הסכמה של אחד ההורים. עם זאת, חלוקה שווה אינה תוצאה אוטומטית. על בית המשפט להשתכנע שההסדר מתאים לטובת הילדים.

שאלה: האם חייבים להוכיח שהאם אינה כשירה כדי לקבל זמני שהות שווים?

תשובה: לא. הורה המבקש זמני שהות נרחבים אינו צריך להוכיח שההורה האחר אינו כשיר. השאלה היא איזה הסדר משרת את טובת הילדים ואת הקשר שלהם עם שני הוריהם.

שאלה: האם קונפליקט בין ההורים שולל משמורת משותפת?

תשובה: לא בהכרח. רמת הקונפליקט והיכולת לתקשר בענייני הילדים הן שיקולים חשובים, אך עצם העובדה שההורים מסוכסכים אינה בהכרח מספיקה כדי לשלול זמני שהות משמעותיים עם אחד מהם.

שאלה: האם משמורת משותפת ללא הסכמת האם מבטלת מזונות?

תשובה: לא. זמני שהות משמעותיים הם אחד הנתונים בחישוב מזונות ילדים, אבל אין כלל שלפיו "משמורת משותפת" מבטלת אוטומטית מזונות. יש לבחון בין היתר את גיל הילדים, הכנסות ההורים, צורכיהם וזמני השהות.

את השאלה האחרונה הייתי משאיר קצרה בלבד ומקשר לעמוד מזונות ילדים. אין סיבה להפוך את העמוד הזה גם למאמר על מזונות.

המקור המשפטי המרכזי

הבסיס המשפטי נמצא בסעיפים 24 ו-25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

כאשר ההורים מסכימים, הם רשאים לערוך הסכם לגבי הילדים, הטעון אישור בית המשפט.

כאשר הם אינם מסכימים, בית המשפט מוסמך לקבוע את ההסדר כפי שייראה לו לטובת הקטין. ביחס לילדים עד גיל 6, החוק כולל גם את חזקת הגיל הרך.

בפסיקה הודגש כי טובת הקטין היא העיקרון המנחה בהכרעות הנוגעות למשמורת ואחריות הורית.

מתוך הספר "להתגרש מבלי להתרושש"

בספר התייחסתי במפורש למצב שבו אין הסכמה בין ההורים:

"במקרים שאין הסכמה בין ההורים יפסוק בנושא בית המשפט."

מיד לאחר מכן מודגש בספר שהשיקול העיקרי הוא טובת הילדים עצמם.

יש בספר גם סיפור מקרה שבו האם התנגדה בתחילה למתווה שהוצע ולבסוף הצדדים הגיעו להסכם לאחר משא ומתן.

להרחבה על אחריות הורית וזמני שהות בספר "להתגרש מבלי להתרושש"

נכתב ונבדק על ידי עו"ד חגית לב

עו"ד חגית לב עוסקת בדיני משפחה וגירושים ומלווה הורים במחלוקות הנוגעות לאחריות הורית, זמני שהות והסדרת הקשר של הילדים עם שני הוריהם. היא מחברת הספר "להתגרש מבלי להתרושש", הכולל פרקים העוסקים בילדים, אחריות הורית וזמני שהות.

אודות עו"ד חגית לב