עו"ד חגית לב
להתגרש בכבוד
בלי לפגוע בעסק ובמשפחה

אני פועלת באופן ישיר לשינוי חוקים והתאמתם לשנות ה – 2000 בתחום דיני המשפחה, באמצעות חברות והשתתפות בוועדות בכנסת ישראל.

במהלך שנות ניסיוני במערכת המשפט, כמגשרת וכמייצגת בבית משפט, אני נתקלת לא פעם בהחלטות קשות ובלתי שוויוניות. על פי השקפת עולמי, חיי המשפחה ובייחוד הילדים, הינם ערך עליון ועליהם חשוב לשמור ולהגן במהלך הליך הגירושין.

ביטול חזקת הגיל הרך (ילד עד גיל 6 במשמורת האם):

כבר שנים שעולות מטעם הכנסת המלצות לבטל את החזקה לפיה ילדים עד גיל 6 צריכים להימצא במשמורת אימם. אמנם חזקת הגיל הרך לא בוטלה בחקיקה, אך ניתן לראות כי בתי המשפט לענייני משפחה אט אט משנים פסיקתם, וכבר בכמה מקרים פסקו השופטים כנגד חזקה זו. כיום, מגמת בתי המשפט, לרבות פקידי סעד ועובדים סוציאליים, הינה להמליץ על משמורת משותפת וחלוקת זמני שהות שווים של ההורים עם ילדיהם, זאת מתוך ההבנה כי הילד השותף מגדיר את ההורה, וכל הורה זכאי להישאר ההורה של ילדו גם לאחר יום הגירושין. יתרה מכך, ישנה מגמה לחדול מהשימוש במילה ‘משמורת’ או ‘הורה משמורן’ כי מילה זו עלולה ליצור תחושה של בעלות ההורה על הילד. חשוב לזכור כי ההורה אינו מחזיק בילד, ואין היותו ההורה המשמורן מקנה לו זכויות אחרות או נרחבות מההורה האחר. שני ההורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים על ילדם, עניין אשר הגירושין אינם משנים. על מנת לחזק את האחריות ההורית של שני ההורים, ישנה עדיפות להשתמש במושגים כגון: “אחריות הורית משותפת” או “הגדרה הורית שווה”. למאמר בנושא חלוקת אחריות משותפת.

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה – 2014:

החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה התקבל תוך זמן קצר לפני פיזור הכנסת ה-19, ולכן לא הועבר באופן הנכון למרות שרעיון החוק הוא בבסיסו טוב. אך מאחר והועבר בזריזות, הוא עבר באופן שאינו מיטיב עם ציבור בני הזוג המתגרשים, ויש לערוץ בו שינויים ניכרים. ממועד חקיקתו הבנתי את הבעייתיות שבחוק וקיימתי שיחות רבות עם חברי כנסת בנושא. החוק קובע כי מרגע כניסתו לתוקף, לא יוגשו תביעות גירושין/משמורת וכל הכרוך בהם, אלא יוגש טופס של בקשה ליישוב סכסוך שם יפורט סיפור המקרה באופן תמציתי בלבד. יחידת הסיוע היושבת בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני תסייע לצדדים לפתור את הסכסוך ללא הגשת תביעות. באותן הפגישות ינסו הצדדים להגיע להסכמה בנושא משמורת הילדים ומזונות. במסגרת אותן הפגישות יקבלו הצדדים מידע על גישור וטיפול. הרעיון הוא להכיר את הצדדים ורצונותיהם. רק בחלוף פרק הזמן הקבוע בחוק ורק לאחר מספר מפגשים עם יחידת הסיוע, יוכלו להגיש תביעה לגירושין.

 צווי הגנה/הרחקה/תלונות שווא:

אלימות במשפחה היא תופעה קשה ולא רצויה בחברה. בפתחם בתי המשפט הגיעו מקרים רבים בהם הוטלו סנקציות וצווי הרחקה, במטרה להפסיק את האלימות כלפי אותן נשים. מאידך, בית המשפט גם נתקל במקרים אחרים, מקרים בהם נשים עשו שימוש בחוק למען האינטרסים האישיים שלהם במהלך הליך הגירושין, על מנת להרחיק את בן הזוג מהבית. אבל תלונת שווא הינה עבירה פלילית, אשר העובר אותה עלול למצוא עצמו מתגונן מכתב אישום ואף לשלם פיצויים רבים לניזוק.

אך מאידך, במקרים מסוימים בן זוג זקוק לצו הגנה או הרחקה. במהלך הליך גירושין ועם התלהטות הרוחות נחצים גבולות, מכוערים יותר או פחות. אם בן או בת הזוג חווים אלימות, ניתן להוציא צו הרחקה כנגד אותו אדם אלים. על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, ניתן להגיש צו הרחקה כנגד בן משפחה מקרבה ראשונה, בני זוג או הוריהם, כאשר הוא מטריד באופן פיזי, מילולי נפשי ואף כלכלי. צווי ההרחקה הינם זמניים, ונועדו על מנת לתת מענה מהיר להטרדה ממנה סובל אדם אחד מאדם אחר. עם זאת, יכול שהצו יינתן לזמן בלתי מוגבל.

חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו:

החוק נחקק בחודש 8/2014, ונכנס לתוקפו ביום 6/2/2015 – החוק קובע כי מיום כניסת החוק לתוקף, תהיה פנסיית שארים לגרוש/ה. הפנסיה אשר בבעלות האדם הרשום כמוטב בקרן הפנסיה, תחולק בינו לבין הגרוש/ה, כך שלכל אחד מהם תהיה קופה נפרדת. באמצעות החוק החדש לגרוש/ה תהא שליטה על הפנסיה שלו/ה, דבר שלא היה עד היום. במצב כזה, כמובן כי כאשר מדובר באיש צבא או אדם הנהנה מזכויות סוציאליות רבות לאורך שנים, כשיעמוד בפני גירושין זכויותיו הפנסיוניות אף הן יעמדו לחלוקה יחד עם שאר נכסיו, והוא יאבד חלק נכבד מהונו. אך מאחר וקרן הפנסיה נפתחת רק במועד הפרישה לגמלאות, היא אינה כסף נזיל, ולכן עולה השאלה המרכזית היא באיזה מועד רצוי ועדיף לחלקן. על פי הפסיקה קיימת בימנו, ההעדפה היא לחלק את הזכויות הללו במועד הבשלתן, בפרישה של בעל הזכויות.

עדכון חוק לתשלום מזונות מופחתים:

בחודש אוקטובר 2012 פורסם הדו”ח הוועדה לבחינת נושא מזונות הילדים בישראל, אשר כונה דו”ח וועדת שיפמן. הוועדה המליצה כי חישוב מזונות ילדים והתמיכה הכלכלית שעד היום היתה על פי הדין הדתי, תקבע מעתה על פי הדין האזרחי, ובעיקר על פי יכולתם הכלכלית של שני ההורים ועל פי משך הזמן שהילדים שוהים אצל כל אחד מהם. הוועדה התבססה על נתונים כלכליים מהארץ וגם בחו”ל, ופיתחה נוסחא לחישוב דמי המזונות אשר יוטלו על ההורים. עקרון העל של הוועדה הוא שהאחריות הכלכלית לילדים חלה על שני ההורים. גם תשלומי “המחציות”, אותם תשלומי חוגים, רפואיים חריגים, שיעורי עזר, שעד היום התחלקו בין שני ההורים, יתחלקו ביחס להכנסותיהם.

לשיחה טלפונית
שינוי גודל גופנים
ניגודיות