בית המשפט רשאי לקבוע את ההסדר לפי טובת הקטין, וביחס לילדים עד גיל 6 קיימת החזקה שלפיה יהיו אצל אמם, אלא אם קיימות סיבות מיוחדות להורות אחרת.

חשוב להבין מה החזקה אינה אומרת.

היא אינה קובעת שאב אינו יכול ללון עם ילד מתחת לגיל 6, אינה שוללת קשר משמעותי ונרחב עם האב ואינה יוצרת "גיל מינימום ללינה אצל אב".

בית המשפט העליון הבהיר בבע"מ 1858/14 כי כל עוד המחוקק לא שינה את סעיף 25, חזקת הגיל הרך ממשיכה להתקיים. מנגד, בפסיקה קיימים גם מקרים שבהם נקבעו הסדרים שונים ביחס לילדים צעירים בהתאם לטובתם ולנסיבותיהם.

האם אפשר לקבוע זמני שהות שווים לילד מתחת לגיל 6?

כן, הדבר אפשרי, אבל אין להסיק מכך שזמני שהות שווים ייקבעו אוטומטית בכל גיל.

כאשר ההורים מגיעים להסכמה, סעיף 24 לחוק מאפשר להם להסדיר ביניהם את ענייני הילדים, בכפוף לאישור בית המשפט לאחר שנוכח שההסדר הוא לטובת הקטין. כאשר אין הסכמה, בית המשפט מכריע בהתאם לטובת הילד ובכפוף לדין, לרבות חזקת הגיל הרך.

לכן השאלה הנכונה אינה רק:

"בן כמה הילד?"

אלא גם:

"איזה הסדר מתאים לילד הזה, להורים האלה ולמציאות שבה הוא חי?"

מאיזה גיל ילד יכול ללון אצל אביו?

אין בחוק גיל מינימום קבוע ללינה אצל האב.

לינה היא חלק ממכלול זמני השהות, וההתאמה שלה נבחנת בהתאם לגיל הילד, צרכיו, הקשר הקיים עם כל אחד מההורים, שגרת הטיפול בו ונסיבות המשפחה.

ככל שמדובר בתינוק או בפעוט צעיר מאוד, עשויים לקבל משקל מיוחד הצרכים ההתפתחותיים שלו, שגרת הטיפול, יציבות ורציפות. בפסק דין שעסק בפעוט בן 4, למשל, בית המשפט הדגיש את חשיבות הקביעות והיציבות לנוכח המעברים והשינויים שחווה הילד.

לכן אין כלל משפטי של "לינה רק מגיל X".

מה בתי המשפט בודקים כאשר מבקשים זמני שהות שווים?

השיקול המרכזי הוא טובת הילד, ולא הרצון של אחד ההורים להשיג הגדרה מסוימת של "משמורת".

בין היתר עשויים להיבחן הקשר של הילד עם כל אחד מההורים, הטיפול בילד לפני הפרידה ולאחריה, גיל הילד וצרכיו ההתפתחותיים, היכולת של כל הורה לספק לילד שגרה יציבה ובטוחה, המרחק בין בתי ההורים, המסגרות החינוכיות, זמינות ההורים ונסיבות משפחתיות מיוחדות.

בתי המשפט מדגישים גם את חשיבות הקשר של ילדים עם שני הוריהם ואת חשיבות הסדירות והתכיפות של זמני השהות.

אין נוסחה שלפיה חמישה תנאים מתקיימים ולכן מתקבלת אוטומטית חלוקה שווה. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

האם הסכמה בין ההורים משנה את התמונה?

כן, באופן משמעותי.

כאשר שני ההורים מסכימים על הסדר הורי, הם יכולים להגיש אותו לאישור בית המשפט. לפי סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בית המשפט יאשר את ההסכם לאחר שנוכח שהוא לטובת הקטין.

לכן קיימת הבחנה חשובה בין מצב שבו ההורים מסכימים על זמני השהות לבין מצב שבו הורה אחד מבקש חלוקה שווה וההורה האחר מתנגד.

במקרה של מחלוקת לגבי ילד מתחת לגיל 6, חזקת הגיל הרך הופכת לרלוונטית במיוחד.

האם רצון הילד משפיע על זמני השהות?

רצונו של הילד עשוי להיות אחד הנתונים שנבחנים, בהתאם לגילו, לבגרותו ולנסיבות.

עם זאת, אין כלל משפטי שלפיו רק מגיל 10 מתחילים להתחשב ברצון הילד.

העמוד הקיים קובע כיום כי מעל גיל 10 בית המשפט מתחשב ברצון הילד ולפני גיל זה קיימת הנחה שהוא אינו מסוגל לגבש עמדה נחרצת. את הניסוח הזה אני ממליץ למחוק.

השאלה אינה רק הגיל הכרונולוגי. יש משמעות לבגרותו של הילד, ליכולתו להביע עמדה עצמאית, לעוצמת רצונו ולשאלה האם קיים חשש שהעמדה מושפעת מהקונפליקט שבין ההורים.

מניסיוני בתיקי גירושים, אחת הטעויות של הורים היא להתמקד בשאלה מי 'יקבל משמורת', במקום לבדוק איזו חלוקת זמנים באמת יכולה לעבוד עבור הילד לאורך זמן. הסדר שנראה שוויוני על הנייר אינו בהכרח מתאים לשעות העבודה של ההורים, למרחק בין הבתים, למסגרת החינוכית או לצרכים של ילד צעיר.

מה הטעות הנפוצה בנושא משמורת משותפת וגיל הילד?

הטעות הנפוצה ביותר היא לחפש מספר אחד:

"מאיזה גיל אפשר משמורת משותפת?"

"מאיזה גיל אפשר לינה אצל אבא?"

"מגיל 6 מקבלים אוטומטית חצי-חצי?"

המשפט האחרון שגוי במיוחד. גיל 6 אינו כפתור שמפעיל אוטומטית זמני שהות שווים.

המשמעות המשפטית של גיל 6 נובעת בין היתר מחזקת הגיל הרך שבסעיף 25 לחוק. גם לאחר גיל 6, בית המשפט אינו חייב לקבוע חלוקה שווה. ההכרעה ממשיכה להיות מבוססת על טובת הילד ונסיבותיו.

מתי קביעת זמני השהות הופכת למורכבת יותר?

הסוגיה עשויה להיות מורכבת במיוחד כאשר מדובר בתינוק או פעוט, כאשר קיימת מחלוקת חריפה בין ההורים, כאשר אחד ההורים כמעט שלא טיפל בילד לפני הפרידה, כאשר קיים מרחק משמעותי בין בתי ההורים או כאשר קיימות טענות בדבר אלימות, הזנחה, קושי בתפקוד ההורי או פגיעה בקשר בין הילד לאחד מהוריו.

במקרים כאלה עשויה להידרש בחינה מקצועית רחבה יותר, ולעיתים בית המשפט נעזר בגורמי מקצוע.

מה להביא לפגישת ייעוץ בנושא זמני שהות?

כדאי להגיע עם מידע קונקרטי ולא רק עם עמדה של "אני רוצה חצי-חצי".

הכינו תיאור של שגרת הילד כיום, זמני השהות הקיימים, מי מטפל בילד ביום-יום, שעות העבודה של שני ההורים, מסגרת החינוך, מרחק בין בתי ההורים, הסכמות קודמות, התכתבויות רלוונטיות והחלטות או תסקירים קיימים אם ישנם.

אם קיימת מחלוקת לגבי לינות, כדאי לפרט גם כיצד נראתה שגרת הלינה והטיפול בילד לפני הפרידה.

דוגמה מעשית

נניח שמדובר בילדה בת 4 ששני הוריה היו מעורבים באופן משמעותי בטיפול בה לפני הפרידה. הם מתגוררים במרחק קצר זה מזה, הגן נמצא בסמוך לשני הבתים והילדה רגילה לשני ההורים.

עצם העובדה שהיא בת 4 אינה מספיקה לבדה כדי לקבוע אם יהיו זמני שהות שווים.

בית המשפט יצטרך לבחון את טובתה, את הוראות הדין, את השגרה שהייתה קיימת, את יכולת ההורים לספק לה יציבות ואת מכלול נסיבות המקרה.

לעומת זאת, אם מדובר באותו גיל אבל אחד ההורים כמעט שלא טיפל בילדה קודם לכן, גר רחוק ממסגרת החינוך ואינו זמין בשעות הנדרשות, התמונה עשויה להיות שונה.

זו דוגמה להמחשה בלבד ואינה תחזית להחלטה משפטית.

שאלות נפוצות על משמורת משותפת וגיל הילדים

שאלה: משמורת משותפת מאיזה גיל?

תשובה: אין גיל מינימום קבוע בחוק שממנו ניתן לקבוע משמורת משותפת או זמני שהות שווים. עם זאת, לגבי ילדים עד גיל 6 קיימת בחוק חזקת הגיל הרך, ולכן כאשר אין הסכמה בין ההורים יש לה משמעות משפטית.

שאלה: האם אפשר משמורת משותפת לפני גיל 6?

תשובה: כן, הדבר אפשרי בנסיבות מתאימות. כאשר ההורים מסכימים, ניתן להביא את ההסדר לאישור בית המשפט. כאשר קיימת מחלוקת, בית המשפט יבחן את טובת הילד ואת הוראות הדין, ובהן חזקת הגיל הרך.

שאלה: האם בגיל 6 מקבלים אוטומטית זמני שהות שווים?

תשובה: לא. גיל 6 אינו יוצר זכות אוטומטית לחלוקה של 50%-50%. גם לאחר גיל 6 זמני השהות נקבעים לפי טובת הילד ונסיבות המשפחה.

שאלה: מאיזה גיל ילד יכול לישון אצל אבא?

תשובה: אין בחוק גיל מינימום קבוע ללינה אצל האב. ההתאמה של לינות נבחנת לפי גיל הילד, צרכיו, הקשר עם ההורה, שגרת הטיפול, היציבות ויתר נסיבות המקרה.

שאלה: האם משמורת משותפת פירושה בדיוק חצי מהזמן אצל כל הורה?

תשובה: לא בהכרח. המונח משמש לעיתים לתיאור מעורבות הורית משמעותית וחלוקת זמני שהות רחבה, אבל הסדרי השהות אינם חייבים להיות חלוקה מתמטית מדויקת של 50%-50%. לכן עדיף להתמקד בזמני השהות שנקבעו בפועל ולא רק בכותרת שניתנה להסדר.

מקור משפטי מרכזי

המקור החשוב ביותר לעמוד הוא סעיפים 24 ו-25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.

סעיף 24 עוסק באפשרות של הורים החיים בנפרד להגיע להסכם בנוגע לילדיהם, בכפוף לאישור בית המשפט.

סעיף 25 עוסק במצב שבו אין הסכמה ומעמיד את טובת הקטין במרכז ההכרעה, לצד חזקת הגיל הרך לגבי ילדים עד גיל 6.

גם בית המשפט העליון בבע"מ 1858/14 הבהיר כי חזקת הגיל הרך ממשיכה לעמוד בתוקפה כל עוד המחוקק לא שינה אותה.

להרחבה על קבלת החלטות בנוגע לילדים במסגרת הליך גירושים, ניתן לקרוא גם בספר "להתגרש מבלי להתרושש" מאת עו"ד חגית לב.

נכתב ונבדק על ידי עו"ד חגית לב

עו"ד חגית לב עוסקת בדיני משפחה וגירושים ומלווה הורים בהליכי פרידה וגירושים, לרבות מחלוקות בנוגע לאחריות הורית, זמני שהות והסדרת הקשר של הילדים עם שני הוריהם.

להרחבה על הניסיון והפעילות המקצועית: אודות עו"ד חגית לב

מתלבטים אילו זמני שהות מתאימים לילדים שלכם?

כאשר קיימת מחלוקת לגבי משמורת משותפת, לינות או חלוקת זמני השהות, כדאי לקבל ייעוץ לפני שמציעים הסדר, חותמים על הסכם או מגישים בקשה לבית המשפט.

בפגישת ייעוץ ניתן לבחון את גיל הילדים, שגרת הטיפול שהתקיימה עד היום, זמינות ההורים, המרחק בין הבתים, הסדרי הלינה והנסיבות המשפחתיות, ולהבין אילו אפשרויות משפטיות רלוונטיות למקרה שלכם.