המונח שהיה מקובל בעבר הוא "הסדרי ראייה", אולם כיום מקובל יותר להשתמש במונח "זמני שהות", המשקף טוב יותר את העובדה שאין מדובר רק בזכות של הורה "לראות" את ילדו, אלא במערכת היחסים המתמשכת בין הילד לבין שני הוריו.

סכסוך יכול להתעורר כבר בשלב שבו ההורים מנסים לקבוע את החלוקה הראשונית, אך הוא יכול להיווצר גם לאחר שכבר קיים הסכם או פסק דין.

לדוגמה, מחלוקת יכולה להתעורר כאשר אחד ההורים מבקש להרחיב או לצמצם את זמני השהות, כאשר הסדר שנקבע בעבר אינו מתאים עוד למציאות המשפחתית, כאשר קיימות הפרות חוזרות, או כאשר הילד עצמו מתנגד לקיום ההסדר.

מהו העיקרון המשפטי בקביעת זמני שהות?

המסגרת המשפטית המרכזית מצויה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.

החוק קובע כי ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. כאשר ההורים חיים בנפרד, הם רשאים להגיע להסכמה בנושאים הנוגעים להחזקת הילד, לאפוטרופסות ולזכויות הקשר עמו, והסכם כזה טעון אישור של הערכאה המוסמכת.

כאשר ההורים אינם מגיעים להסכמה, או כאשר הסכם שאושר אינו מבוצע, יכולה הערכאה השיפוטית להכריע בהתאם לטובת הקטין.

מכאן שאין "נוסחה" אחת של זמני שהות המתאימה לכל משפחה. חלוקת הזמן צריכה להיבחן בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של הילדים והמשפחה.

גם כאשר אחד ההורים מבקש חלוקה מסוימת, השאלה המרכזית אינה מה נוח יותר לכל אחד מההורים אלא איזה הסדר ישרת בצורה הטובה ביותר את טובת הילדים.

מה בתי המשפט בודקים כאשר יש סכסוך על זמני השהות?

במחלוקת על זמני שהות עשויים להיבחן, בהתאם לנסיבות המקרה, בין היתר:

• גילם של הילדים והצרכים שלהם.
• שגרת חייהם, מסגרות החינוך והפעילויות הקבועות.
• הקשר הקיים של הילדים עם כל אחד מההורים.
• מידת המעורבות של כל הורה בחיי הילדים.
• זמני השהות שהתקיימו בפועל לפני הסכסוך ובמהלכו.
• יכולתו של כל הורה לתת מענה לצורכי הילדים בזמן שהם שוהים עמו.
• המרחק בין בתי ההורים והמשמעות המעשית של המעברים.
• יכולתם של ההורים לקיים הסדר יציב ולהימנע מערבוב הילדים בסכסוך.
• רצון הילד, כאשר גילו, בגרותו ונסיבות העניין מצדיקים מתן משקל לעמדתו.
• טענות בדבר אלימות, סיכון, הזנחה או פגיעה בילד, ככל שהן מועלות ומבוססות.
• תסקירים, חוות דעת והמלצות של גורמי מקצוע, כאשר אלה הוזמנו במסגרת ההליך.

אין שיקול יחיד שמכריע אוטומטית בכל תיק. גם המלצה מקצועית אינה מחליפה את שיקול דעתה של הערכאה השיפוטית, והמשקל שיינתן לכל נתון תלוי בנסיבות המשפחה והילדים.

מה קורה כאשר כבר יש הסכם או החלטה על זמני שהות?

כאשר זמני השהות נקבעו בהסכם שאושר או בהחלטה שיפוטית, נקודת המוצא היא שיש לקיים אותם.

עם זאת, המציאות המשפחתית משתנה. הילדים מתבגרים, מסגרות חינוך משתנות, מקום המגורים יכול להשתנות ולעיתים מתפתחים קשיים שלא היו קיימים כאשר נקבע ההסדר.

במצב כזה צריך להבחין בין הפרה של ההסדר לבין צורך אמיתי בבחינה מחודשת שלו.

לא נכון להניח שכל איחור או שינוי חד-פעמי מצדיק הליך משפטי. מנגד, כאשר קיימת הפרה שיטתית, מניעת קשר, קושי מתמשך בקיום ההחלטה או שינוי משמעותי בנסיבות, יש לבחון האם נדרשת פנייה משפטית ומהו הסעד המתאים.

מה קורה כאשר הילד מסרב להגיע להורה השני?

סירוב של ילד לקיים זמני שהות הוא אחד המצבים המורכבים ביותר בסכסוכי הורות.

לא כל סירוב מלמד על ניכור הורי ולא כל התנגדות של ילד צריכה להביא באופן אוטומטי לביטול זמני השהות.

צריך לברר מדוע הילד מסרב.

הסיבות עשויות להיות שונות מאוד: קונפליקט בין ההורים, קושי ביחסים עם אחד מהם, מעבר בין בתים, גיל ההתבגרות, אירוע שחווה הילד, חשש ממשי, השפעה של אחד ההורים או שילוב של מספר גורמים.

ככל שהסירוב נמשך, חשוב שלא להסתפק בתוויות כמו "הסתה" או "ניכור", אלא לבחון את העובדות ואת מקור הקושי ולהחליט האם נדרשת התערבות משפטית או מקצועית.

האם הפרת זמני שהות יכולה להביא לסנקציות?

הפרה חוזרת של החלטה או הסכם מאושר בנושא זמני שהות יכולה להצדיק פנייה לערכאה השיפוטית בבקשה לסעד מתאים.

עם זאת, סנקציה אינה תוצאה אוטומטית של כל הפרה. בית המשפט בוחן את נסיבות המקרה, את אופי ההפרות, את הסיבות להן ואת טובת הילד.

במקרים מתאימים עשויים להינתן הוראות שמטרתן להביא לקיום ההסדר, ובמקרים מסוימים ניתן לבקש גם סנקציות. סוג הסעד תלוי בנסיבות ולכן חשוב להתאים את הבקשה לבעיה האמיתית ולא לפעול מתוך כעס על ההורה האחר.

מניסיוני בתיקי גירושים

אחת הנקודות החשובות בסכסוכי זמני שהות היא להפריד בין הקונפליקט הזוגי לבין העובדות הנוגעות לילדים. כאשר כל איחור, הודעת WhatsApp או מחלוקת הופכים מיד להאשמה חמורה, התמונה החשובה עלולה ללכת לאיבוד.

לפני שפונים לערכאה שיפוטית כדאי לבנות תמונה עובדתית מסודרת: מה נקבע, מה התקיים בפועל, אילו הפרות חוזרות על עצמן, כיצד הן משפיעות על הילדים ומהו השינוי שמבקשים להשיג. תיעוד ממוקד ורלוונטי בדרך כלל מועיל יותר מאוסף גדול של התכתבויות שאינן קשורות ישירות למחלוקת.

מה הטעות הנפוצה בנושא?

טעות משמעותית היא להשתמש בילדים כחלק מהמאבק בין ההורים.

לעיתים הורה מבקש "להוכיח" לילד שההורה האחר אשם, משתף אותו בהודעות, בהחלטות בית המשפט או במחלוקת הכספית, או שואל אותו אצל מי הוא מעדיף להיות.

התנהלות כזו עלולה להכניס את הילד לקונפליקט נאמנויות ולהקשות עוד יותר על פתרון המחלוקת.

גם כאשר קיימת טענה מוצדקת כלפי ההורה השני, רצוי ככל האפשר לנהל אותה בין המבוגרים ובמסגרת המקצועית המתאימה, ולא להפוך את הילד לשופט בסכסוך של הוריו.

מתי סכסוך זמני שהות הופך למורכב יותר?

ישנם מצבים שבהם נדרשת בדיקה מעמיקה ומהירה יותר, למשל:

סירוב מתמשך של ילד לקשר עם אחד ההורים
יש לברר את מקור הסירוב ולא להניח מראש מה גורם לו.

טענות לניכור או להסתה
יש לבחון התנהגות קונקרטית ולא להסתפק בכותרות.

טענות לאלימות או לסיכון הילד
במקרה כזה השאלה אינה רק חלוקת הימים, אלא האם וכיצד ניתן לקיים את הקשר תוך שמירה על הילד.

הפרות חוזרות של החלטה שיפוטית
כאשר ההסדר קיים על הנייר אך אינו מתקיים בפועל, עשויה להידרש פנייה לאכיפה או לשינוי ההסדר.

שינוי משמעותי בחיי המשפחה
מעבר מגורים, שינוי מסגרת חינוך, שינוי בצורכי הילד או שינוי אחר עשויים לחייב בחינה מחודשת של ההסדר הקיים.

מה להביא לפגישת ייעוץ בנושא זמני שהות?

כדי שניתן יהיה להבין במהירות מה קורה בפועל, מומלץ להביא:

• הסכם גירושין או החלטות קודמות בנושא הילדים.
• לוח מסודר של זמני השהות שנקבעו.
• רישום של זמני השהות שהתקיימו בפועל בתקופה הרלוונטית.
• תיעוד ממוקד של הפרות משמעותיות או ביטולים.
• הודעות והתכתבויות רלוונטיות בין ההורים.
• מידע על גיל הילדים, מסגרות החינוך והשגרה השבועית.
• מידע על מרחק בין בתי ההורים והסדרי איסוף והחזרה.
• מסמכים או החלטות של גורמי מקצוע, ככל שכבר קיימים.
• תיאור קצר של ההסדר המבוקש והסיבה שבגללה אתם סבורים שהוא טוב יותר לילד.

דוגמה מעשית

הדוגמה הבאה היא להמחשה בלבד ואינה מבטיחה תוצאה משפטית במקרה מסוים.

נניח שבהחלטה קיימת נקבע שהילדים ישהו עם האב בימים שני ורביעי ובכל סוף שבוע שני.

במשך מספר חודשים אחד מימי אמצע השבוע אינו מתקיים באופן קבוע, ובמקביל אחד ההורים מבקש לשנות את היום בשל מערכת הלימודים החדשה של הילד.

השאלה המשפטית אינה רק "מי הפר את ההסכם".

צריך לבדוק מדוע ההסדר אינו מתקיים, האם מדובר בהפרה או בקושי אובייקטיבי, מה הייתה ההתנהלות בפועל, מהו גיל הילד ומהי החלופה שתיצור עבורו שגרה יציבה ומתאימה יותר.

אותו הסדר בדיוק יכול להתאים למשפחה אחת ולא להתאים למשפחה אחרת.

שאלות נפוצות על סכסוכי זמני שהות

שאלה: האם אחד ההורים יכול לשנות את זמני השהות בעצמו?

תשובה: כאשר קיים הסכם מאושר או צו שיפוטי, לא נכון לבצע שינוי קבוע באופן חד-צדדי. ניתן להסכים על התאמות בין ההורים, אך כאשר אין הסכמה ונדרש שינוי מהותי, יש לבחון פנייה לערכאה המוסמכת.

שאלה: מה עושים כשההורה השני אינו מקיים את זמני השהות?

תשובה: כדאי לתעד באופן מסודר את ההפרות ולבדוק אם מדובר באירועים נקודתיים או בדפוס מתמשך. כאשר מדובר בהפרות חוזרות או בפגיעה בקשר עם הילדים, ניתן לבחון פנייה משפטית לאכיפה או להתאמת ההסדר.

שאלה: האם ילד יכול להחליט שהוא לא רוצה ללכת לאחד ההורים?

תשובה: לעמדת הילד עשוי להיות משקל בהתאם לגילו, בגרותו ונסיבות המקרה, אך היא אינה בהכרח השיקול היחיד. כאשר ילד מסרב לקשר חשוב לברר את מקור הסירוב ולא להסתפק בכך שהילד "בחר".

שאלה: האם סירוב של ילד לזמני שהות הוא ניכור הורי?

תשובה: לא בהכרח. סירוב לקשר יכול לנבוע מסיבות שונות. לפני שמגדירים את המצב כניכור הורי יש לבחון את מערכת היחסים, התנהגות שני ההורים, נסיבות הסירוב ולעיתים גם את עמדתם של גורמי מקצוע.

שאלה: האם אפשר לשנות זמני שהות שנקבעו בעבר?

תשובה: כן, במקרים המתאימים ניתן לבקש שינוי, אך עצם הרצון של אחד ההורים בשינוי אינו מבטיח שהוא יאושר. יש לבחון את הנסיבות שהשתנו ואת ההשפעה של השינוי המבוקש על טובת הילד.

המקור המשפטי

המקור המרכזי הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובפרט:

• סעיף 14 – ההורים כאפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים.
• סעיף 24 – הסכם בין הורים החיים בנפרד.
• סעיף 25 – הכרעת בית המשפט כאשר אין הסכם בין ההורים או כאשר ההסכם אינו מבוצע.

העיקרון המנחה את ההכרעה הוא טובת הקטין.

במסגרת הליכים בנושא זמני שהות עשויה הערכאה השיפוטית להיעזר, בהתאם לצורך, בתסקירים, חוות דעת ואבחונים מקצועיים. ההכרעה הסופית היא של הערכאה השיפוטית ולא של גורם מקצועי בלבד.

נכתב ונבדק על ידי עו"ד חגית לב

עו"ד חגית לב עוסקת בדיני משפחה וגירושים ומלווה הורים בסכסוכים הנוגעים לילדים, זמני שהות והסכמי גירושין.

לפרטים נוספים ניתן לקרוא בעמוד אודות עו"ד חגית לב.

נמצאים בסכסוך על זמני השהות ולא יודעים אם לפנות לבית המשפט?

כאשר זמני השהות אינם מתקיימים, הילד מסרב להגיע לאחד ההורים, אחד ההורים מבקש לשנות את החלוקה או שהמחלוקת הולכת ומחריפה, כדאי לבדוק את המצב לפני שנוקטים צעד חד-צדדי.

בפגישת ייעוץ ניתן לבחון את ההסכם או ההחלטה הקיימת, את ההתנהלות בפועל, את התיעוד שנאסף ואת צורכי הילדים, ולבדוק האם נכון לנסות להגיע להסכמה, לבקש אכיפה, לבקש שינוי בזמני השהות או לנקוט הליך אחר המתאים לנסיבות.

המטרה היא להגיע לפגישה עם תמונה ברורה של המצב הקיים ולצאת ממנה עם הבנה של האפשרויות המשפטיות והצעדים שכדאי לשקול.