איך נקבעים הסדרי שהות עם הילדים לאחר פרידה או גירושים?
איך קובעים זמני שהות בין הורים?
הסדרי שהות, המכונים כיום בדרך כלל "זמני שהות", נקבעים בראש ובראשונה לפי טובת הילד ולא לפי נוסחה קבועה של מספר ימים לכל הורה. ההורים יכולים להסכים ביניהם על חלוקת זמני השהות ולהביא את ההסכמה לאישור הערכאה המוסמכת. כאשר אין הסכמה, בית המשפט רשאי לקבוע את ההסדר בהתאם לנסיבות המשפחה ולטובת הקטין. בין היתר עשויים להיבחן גיל הילדים, צורכיהם, הקשר עם כל הורה, שגרת חייהם, מרחק בין הבתים והיכולת לקיים הסדר יציב לאורך זמן.
מהם הסדרי שהות?
הסדרי שהות הם ההסדרים הקובעים כיצד מתחלק זמנם של ילדים בין הוריהם כאשר ההורים אינם חיים יחד.
בעבר היה מקובל להשתמש במונח "הסדרי ראייה". כיום נעשה שימוש רב יותר במונח "זמני שהות", משום שהקשר בין הורה לילדו אינו מסתכם בזכות "לראות" את הילד, אלא כולל שהות, טיפול, לינה ושגרת חיים משותפת.
הסדר טוב אינו מסתפק באמירה כללית שהילדים יהיו "אצל אבא פעמיים בשבוע" או "חצי מהזמן אצל כל הורה". הוא צריך להתייחס למציאות של המשפחה ולתת תשובות גם לשאלות המעשיות שמתעוררות לאחר הפרידה.
בין היתר כדאי להסדיר:
- ימי אמצע השבוע.
- לינות.
- סופי שבוע.
- חגים ומועדים.
- חופשות ממסגרות החינוך.
- חופשת הקיץ.
- שעות ומקומות איסוף והחזרה.
- הסעות למסגרות החינוך.
- חלוקת ימים מיוחדים, ככל שנדרש.
- מנגנון לשינויים נקודתיים או החלפת ימים.
ככל שההסכם ברור יותר בנושאים שחוזרים על עצמם, כך פוחת הסיכון למחלוקות בעתיד.
מהו המקור המשפטי לקביעת זמני שהות?
המסגרת המשפטית המרכזית מצויה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.
סעיף 14 לחוק קובע כי ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים.
סעיף 24 עוסק בהורים החיים בנפרד ומאפשר להם להגיע להסכמה בנוגע לאפוטרופסות, להחזקת הקטין ולקשר עם ההורה האחר. ההסכם טעון אישור, ובמסגרת האישור נבחנת טובת הקטין.
סעיף 25 קובע כי כאשר ההורים לא הגיעו להסכם, או כאשר הסכם שנערך אינו מבוצע, רשאי בית המשפט להכריע בעניינים אלה כפי שייראה לו לטובת הקטין.
לכן, השאלה המשפטית אינה רק כמה לילות יקבל כל הורה. המוקד הוא בניית הסדר שמתאים לילד ולמציאות המשפחתית הספציפית.
האם קיימים הסדרי שהות "מקובלים"?
אין בחוק תבנית אחת המחייבת את כל המשפחות ואין מספר קבוע של ימים או לילות שמגיע אוטומטית לכל אחד מההורים.
יש משפחות שבהן הילדים שוהים זמן דומה אצל כל אחד מההורים, ובמשפחות אחרות חלוקת הזמן אינה שווה.
גם הביטוי "חלוקת זמני שהות שווה" אינו מחייב בהכרח שכל שבוע יחולק מתמטית בדיוק באותו אופן. יש לבחון את המכלול ואת השגרה בפועל.
הסדר שמתאים לילד בן 3 אינו בהכרח מתאים לילד בן 15, והסדר המתאים להורים המתגוררים במרחק של מספר דקות זה מזה אינו בהכרח מתאים להורים המתגוררים בערים מרוחקות.
לכן כדאי להיזהר מתבניות שמופצות באינטרנט כגון "פעמיים באמצע השבוע וכל סוף שבוע שני" ולהניח שמדובר בזכות קבועה בחוק. זו יכולה להיות חלוקה שנבחרת במשפחה מסוימת, אך היא אינה כלל משפטי.
האם זמני שהות חייבים להיות שווים?
לא.
חלוקת זמן שווה אינה תוצאה אוטומטית ואינה מטרה עצמאית בכל תיק.
מצד שני, גם העובדה שבעבר אחד ההורים היה המטפל העיקרי אינה בהכרח מחייבת שהמצב יישאר בדיוק כפי שהיה לאחר הפרידה.
המטרה היא לבחון איזו חלוקת זמן מתאימה לילדים ולמציאות שנוצרה.
כאשר נשקלת חלוקה רחבה או קרובה לשוויונית, חשוב לבחון לא רק כמה לילות יקבל כל הורה, אלא האם ההסדר ישים בפועל: מי לוקח למסגרות, מי אוסף, כיצד מתמודדים עם שיעורי בית, חוגים, טיפולים, מחלות, ימי חופשה ונסיעות בין הבתים.
ומה לגבי חזקת הגיל הרך?
סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות עדיין כולל את חזקת הגיל הרך, שלפיה ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.
עם זאת, לא נכון לנסח זאת כאילו ילד מתחת לגיל 6 "נמצא אוטומטית במשמורת האם" או כאילו אין אפשרות לקבוע זמני שהות משמעותיים עם האב.
יש להבחין בין הוראת החוק לבין אופן יישומה בכל מקרה קונקרטי. גם לגבי ילדים צעירים נבחנות נסיבות המשפחה, ההורות בפועל, צורכי הילד, ההסכמות בין ההורים ויתר השיקולים הרלוונטיים.
מה בתי המשפט בודקים כאשר קובעים הסדרי שהות?
כאשר ההורים אינם מצליחים להגיע להסכמה, הערכאה השיפוטית בוחנת בראש ובראשונה את טובת הילד.
בהתאם לנסיבות המקרה עשויים להיבחן בין היתר:
- גיל הילדים.
- הצרכים הרגשיים, ההתפתחותיים והמעשיים שלהם.
- מערכת היחסים של הילדים עם כל אחד מההורים.
- המעורבות של כל הורה בחיי הילדים לפני הפרידה ולאחריה.
- חלוקת הטיפול שהתקיימה בפועל.
- המסגרות החינוכיות והחברתיות.
- מקום מגורי כל הורה והמרחק בין הבתים.
- זמינות ההורים בפועל לטיפול בילדים.
- היכולת לקיים שגרת לימודים, חוגים וטיפולים.
- יכולת ההורים לתקשר בעניינים הנוגעים לילדים.
- מידת החשיפה של הילדים לעימות בין ההורים.
- צרכים רפואיים או מיוחדים של הילד.
- עמדת הילד, בהתאם לגילו, בגרותו ונסיבות העניין.
- טענות בדבר אלימות, הזנחה או סיכון, כאשר הן מועלות.
- התרשמות והמלצות של גורמי מקצוע, אם מונו או התבקשו במסגרת ההליך.
אף אחד מהגורמים האלה אינו "כפתור" שמכריע לבדו את התיק. המשקל משתנה ממשפחה למשפחה.
האם בית המשפט תמיד קובע את זמני השהות?
לא.
עדיף שהורים המסוגלים לכך יבנו בעצמם הסדר שמתאים לילדיהם, משום שהם מכירים טוב יותר מכל גורם אחר את שגרת המשפחה.
הסכם יכול להיעשות במסגרת משא ומתן, גישור או כחלק מהסכם גירושין כולל.
כאשר לא ניתן להגיע להסכמה, ניתן להידרש להכרעה משפטית.
בענייני משפחה קיימים גם כללים הנוגעים להליך יישוב סכסוך לפני הגשת תביעות, לצד חריגים ואפשרות לבקש סעדים דחופים או זמניים במקרים המתאימים.
איך נכון לנסח זמני שהות בהסכם גירושין?
אחת הטעויות היא לכתוב הסדר שנשמע טוב בתיאוריה אך אינו מספק תשובות כאשר מגיעים לחיי היום-יום.
לדוגמה, במקום להסתפק ב"בכל סוף שבוע שני", כדאי לבדוק:
מתי בדיוק מתחיל סוף השבוע?
מי אוסף את הילדים?
מה קורה כאשר יום שישי הוא יום לימודים?
מתי מחזירים אותם?
מה קורה בחג שחל בסוף השבוע?
מה קורה כאשר אחד ההורים רוצה לצאת לחופשה?
כיצד מחלקים את החופש הגדול?
ומה קורה אם אחד ההורים אינו יכול לקיים יום מסוים?
הסכם טוב מנסה לצפות מראש נקודות חיכוך סבירות, אך גם משאיר מרחב מסוים לגמישות בהסכמה.
זמני שהות בחגים ובחופשות
חגים וחופשות דורשים בדרך כלל התייחסות נפרדת.
אפשר לקבוע חלוקה לסירוגין בין שנים זוגיות ואי-זוגיות, לחלק חגים מסוימים בין ההורים או ליצור כל מנגנון אחר המתאים למשפחה.
חשוב לבדוק גם מה גובר במקרה של התנגשות בין סוף שבוע רגיל לבין חג, ומתי חוזרים ללוח הרגיל לאחר החג.
בחופש הגדול כדאי להסדיר מראש האם ההסדר השבועי ממשיך כרגיל, האם לכל אחד מההורים קיימת אפשרות לחופשה רצופה עם הילדים ומהו מנגנון התיאום.
האם זמני שהות משפיעים על מזונות ילדים?
זמני השהות עשויים להיות אחד הנתונים הרלוונטיים בקביעת מזונות ילדים, אך אין כלל שלפיו חלוקה שווה של זמני השהות מבטלת באופן אוטומטי את המזונות.
גובה המזונות תלוי בין היתר בגיל הילדים, צורכיהם, הכנסות ויכולותיהם הכלכליות של ההורים, חלוקת זמני השהות והוצאות שונות שכל אחד מההורים נושא בהן.
לכן לא מומלץ לקבוע זמני שהות רק מתוך ניסיון להשפיע על המזונות.
הדיון צריך להתחיל בשאלה איזה הסדר מתאים לילדים, ורק לאחר מכן יש לבחון את ההשלכות הכלכליות בהתאם לנתוני המשפחה.
מניסיוני בתיקי גירושים
אחת הנקודות שאני רואה שוב ושוב היא שהוויכוח מתחיל במספר הימים, אבל הבעיה האמיתית נמצאת לעיתים בפרטים הקטנים: מי אוסף מהמסגרת, מה קורה בחגים, כיצד מתנהלים כשהילד חולה, מי לוקח לחוג, מה קורה במקרה של שינוי בעבודה ומהו מנגנון ההתראה כאשר מבקשים להחליף יום.
לכן לפני שנלחמים על "חצי-חצי" או על יום נוסף, כדאי לבדוק כיצד ההסדר ייראה בפועל במשך שבוע רגיל, סוף שבוע, חג וחופשת קיץ. הסדר ישים וברור יכול להיות חשוב יותר מכותרת משפטית.
מה הטעות הנפוצה בנושא?
הטעות הנפוצה היא להתייחס לזמני שהות כאל מאבק בין ההורים על "כמה ימים מגיעים לי".
הילדים אינם נכס המחולק בין הצדדים, וזמני שהות אינם פרס להורה אחד או עונש לאחר.
גם דרישה לחלוקה שווה רק משום שהיא נשמעת הוגנת בין ההורים עלולה להיות בעייתית אם היא אינה מתאימה לשגרת הילד.
מנגד, גם התנגדות אוטומטית להרחבת הקשר עם ההורה האחר, בלי לבדוק את טובת הילד ואת המציאות בפועל, עלולה להחריף את הסכסוך.
לפני שמגבשים עמדה כדאי לבדוק מה באמת ניתן ליישם ומה משרת את הילד לאורך זמן.
מתי קביעת זמני השהות הופכת למורכבת יותר?
כאשר ההורים מתגוררים רחוק זה מזה
המרחק משפיע על נסיעות, מסגרות חינוך, חוגים, חברים ועל האפשרות לקיים לינות באמצע השבוע.
כאשר לילד יש צרכים מיוחדים
טיפולים, מסגרות מיוחדות, תרופות ושגרה טיפולית עשויים לחייב התאמה מדויקת יותר של המעברים בין הבתים.
כאשר ילד מתנגד לשהות עם אחד ההורים
יש לברר את מקור ההתנגדות ולא להניח מיד שמדובר בניכור הורי או, מן הצד השני, שמדובר בהכרח בסיבה המצדיקה הפסקת קשר.
כאשר קיימות טענות לאלימות או לסיכון
במקרים כאלה שאלת ההגנה על הילד עשויה להשפיע על אופן קיום הקשר ואף לדרוש התערבות מקצועית או משפטית אחרת.
כאשר אחד ההורים מבקש לעבור מקום מגורים
מעבר משמעותי יכול להשפיע ישירות על האפשרות להמשיך לקיים את חלוקת זמני השהות הקיימת ועל מסגרות חייהם של הילדים.
מה להביא לפגישת ייעוץ בנושא זמני שהות?
כדאי להביא לפגישה:
- לוח שבועי אמיתי של הילדים.
- שעות הלימודים והגנים.
- רשימת חוגים וטיפולים.
- פירוט שעות העבודה של שני ההורים ככל שהן ידועות.
- כתובות המגורים ומרחקי הנסיעה.
- תיאור של חלוקת הטיפול בילדים כיום ולפני הפרידה.
- כל הסכם או החלטה קיימת בנושא הילדים.
- הצעה כתובה לחלוקת זמני השהות שאתם מבקשים.
- פירוט של חגים וחופשות שמצריכים פתרון.
- מסמכים מקצועיים רלוונטיים אם לילד יש צורך רפואי, רגשי או חינוכי מיוחד.
כדאי להגיע לא רק עם תשובה לשאלה "כמה ימים אני רוצה", אלא גם עם הסבר כיצד ההסדר יעבוד בפועל.
דוגמה מעשית לחלוקת זמני שהות
הדוגמה הבאה נועדה להמחשה בלבד ואינה מלמדת מה ייקבע משפטית במקרה מסוים.
נניח שלהורים שני ילדים בני 7 ו-11.
האם עובדת עד 16:00 והאב עובד יומיים בשבוע עד שעות מאוחרות. שני ההורים מתגוררים במרחק של כ-10 דקות ממסגרות החינוך.
אחת האפשרויות שהם בוחנים היא שהילדים ישהו עם האב בימים שני ורביעי, כולל לינה, ובכל סוף שבוע שני מיום שישי עד יום ראשון.
במקום להסתפק בספירת מספר הלינות, צריך לבדוק גם:
מי אוסף בימי שני ורביעי?
מי מסיע לבית הספר בבוקר?
מה קורה כאשר האב נדרש לעבוד ביום רביעי בערב?
כיצד נחלקים החגים?
מה קורה בחופש הגדול?
ואיך שומרים על פעילות קבועה של אחד הילדים ביום רביעי?
הדוגמה ממחישה מדוע קביעת זמני שהות היא קודם כל בניית שגרת חיים ולא תרגיל חשבונאי במספר הלילות.
מה קורה אם רוצים לשנות זמני שהות שנקבעו בעבר?
ילדים גדלים והמציאות משתנה.
הסדר שהיה מתאים כאשר הילדים היו בגן אינו בהכרח מתאים כאשר הם מגיעים לבית הספר או לגיל ההתבגרות.
לעיתים מתרחשים גם שינוי במקום העבודה, מעבר דירה, שינוי במצבו של הילד או שינוי משמעותי אחר.
כאשר שני ההורים מסכימים ניתן לבחון שינוי מוסכם והסדרה שלו בדרך המתאימה.
כאשר אין הסכמה, יש לבחון האם קיימת הצדקה לפנות לערכאה השיפוטית ולבקש שינוי.
למקרים שבהם כבר התפתח עימות, הפרות או סירוב לקיים את ההסדר, מומלץ לקרוא גם את המדריך בנושא סכסוך זמני שהות.
שאלות נפוצות על הסדרי שהות
שאלה: האם יש מספר מינימלי של ימים שהורה זכאי לקבל?
תשובה: אין בחוק מספר קבוע של ימים או לילות המוקצה אוטומטית לכל הורה. זמני השהות נקבעים בהסכמה או, כאשר אין הסכמה, בהתאם לטובת הילד ולנסיבות המשפחה.
שאלה: האם הסדרי שהות חייבים להיות חצי-חצי?
תשובה: לא. ניתן לקבוע חלוקת זמן שווה, קרובה לשווה או אחרת, בהתאם לצורכי הילדים ולנסיבות. השאלה המרכזית אינה שוויון מתמטי בין ההורים אלא התאמת ההסדר לילדים.
שאלה: האם ילד יכול לבחור אצל איזה הורה לגור?
תשובה: עמדת הילד עשויה לקבל משקל בהתאם לגילו, בגרותו ונסיבות המקרה, אך היא אינה בהכרח מכריעה לבדה. טובת הילד נבחנת במכלול הנתונים.
שאלה: מה עושים אם ההורים לא מסכימים על זמני השהות?
תשובה: ניתן לנסות להגיע להסכמה באמצעות משא ומתן או גישור. כאשר הדבר אינו מצליח, ניתן לפנות לערכאה המוסמכת בהתאם לכללי ההליך, והיא רשאית לקבוע את זמני השהות לפי טובת הקטין.
שאלה: האם זמני שהות שווים מבטלים מזונות?
תשובה: לא באופן אוטומטי. חלוקת זמני השהות היא אחד הנתונים שעשויים להשפיע על חישוב המזונות, לצד גיל הילדים, צורכיהם, הכנסות ההורים ונתונים כלכליים נוספים.
מקורות משפטיים
המקור המרכזי בנושא הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובפרט:
- סעיף 14 – מעמד ההורים כאפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים.
- סעיף 24 – הסכם בין הורים החיים בנפרד.
- סעיף 25 – הכרעת בית המשפט בהיעדר הסכמה או כאשר הסכם אינו מבוצע.
בנוסף, כאשר נדרש לפתוח הליך משפטי יש לבחון את הוראות החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, לרבות ההליך המקדמי של יישוב סכסוך והחריגים הקבועים בדין.
נכתב ונבדק על ידי עו"ד חגית לב
עו"ד חגית לב עוסקת למעלה מ-25 שנים בדיני משפחה וגירושים ומלווה הורים בהליכי פרידה, הסכמי גירושין ומחלוקות הנוגעות לילדים.
להרחבה על ניסיונה המקצועי ניתן לקרוא בעמוד אודות עו"ד חגית לב.
עו"ד חגית לב היא גם מחברת הספר "להתגרש מבלי להתרושש". ניתן לקשר מכאן לעמוד הספר כהרחבה על ההיערכות הכוללת להליך גירושים וקבלת החלטות לפני ובמהלך ההליך.
לפני שמסכימים על זמני השהות, כדאי לבדוק איך הם יעבדו בחיים האמיתיים
אם אתם לפני הסכם גירושין, נמצאים במשא ומתן על חלוקת הזמן עם הילדים או שקיבלתם הצעה להסדר שאינכם בטוחים שמתאים למשפחה שלכם, מומלץ לבדוק אותו לפני שמתחייבים.
בפגישת ייעוץ ניתן לעבור על שגרת הילדים, חלוקת הטיפול הקיימת, שעות העבודה, לינות, חגים, חופשות, הסעות ומנגנוני שינוי, ולבדוק כיצד לנסח הסדר ברור שניתן לקיים לאורך זמן.
אם כבר קיימת מחלוקת חריפה, הפרת החלטה, מניעת קשר או סירוב של ילד לקיים את זמני השהות, נדרשת בדיקה שונה וממוקדת של הדרך המשפטית המתאימה.
