[מומלץ] רכוש עסקי בגירושין

חלוקת רכוש עסקי בגירושין הופך להיות מורכב כאשר מדובר בעצמאים

סוגיית פירוק רכוש עסקי בגירושין היא מורכבת אפילו לבתי המשפט ולבתי הדין. השאלה העומדת בפני הפוסקים בדין היא כיצד ליישם את כללי השיתוף באופן הוגן. האם להעביר לבת/בן הזוג חצי ממניות החברה בבעלות ובניהול בן/בת הזוג? האם להעביר לו מחצית מהשווי של המניות? האם לנקוט בדרך אחרת? ובכלל, כיצד קובעים את שווי החברה?

עקרונית בית המשפט ממנה גורם מוסמך להערכת שווי המניות ואז בד"כ הבעלים של המניות מעביר לבן זוגו את הסכום הכספי של מחצית משווי מניותיו. באם הצד השני מעוניין דווקא לקבל את מחצית המניות בפועל, אז

במסגרת הסכם גירושין רצוי לקבוע, מספר הוראות שיגנו עליו מפני יתר בעלי המניות בחברה וכל שינוי בניהול החברה שייקבע במסגרת הליך הגירושין צריך שיבוא לידי ביטוי בתקנון החברה. התקנון המתוקן מועבר לרשם החברות וכך נוצרת מסגרת מחייבת לכל בעלי המניות לנהוג כדין על פי התקנון.

במסגרת הסכם הגירושין ניתן לקבוע כללים נוספים שיגנו על בן הזוג שמקבל בעת הגירושין את חלקו במניות החברה:

1. בשלב ראשון יש לרשום את הבן זוג באופן פורמלי כבעל מניות בחברה ולמלא טפסים מתאימים ברשם החברות.
2. לקבוע כללים חדשים בתקנון שיכללו את תפקידיו וזכויותיו של בן הזוג שקיבל עתה את מניותיו. מומלץ לקבוע גם בתקנון את זכויות החתימה של בן הזוג בחשבונות הבנק של החברה.
3. ניתן לקבוע כי כל החלטה הקשורה להוצאת כספים מהחברה תחייב את חתימתו.
4. ניתן לקבוע מי יהא אחראי על המשכורות בחברה לרבות של שני בני הזוג וכן לקבוע תקרת שכר.
5. יש לקבוע מנגנון משיכת דיוודנדים מהחברה ולמנוע מצב בו ייצרו הוצאות מרובות על מנת למנוע חלוקת דווידנדים לבעלי המניות ואז עלול להיווצר מצב בו בן הזוג לא יקבל דיוודנדים בתואנת שווא שאין רווחים לחלוקה בשל הוצאות מסוימות שהוצאו כדוגמת דמי ניהול.
6. יש לקבוע כי בעלי המניות לא יוכלו להעסיק בני משפחה ובכך ניתן למנוע הברחת כספים באמצעות עובדים לכאורה שהם בני משפחה או בני זוג חדשים.