עבודה זו גובה מחיר כבד מבן הזוג האחר אשר נאלץ לגבות את בן זוגו בטיפול השוטף במשק הבית, בילדים המשותפים, לעיתים נאלץ לוותר על התפתחותו האישית מבחינת קריירה, השכלה וכדומה.

כך למשל, לעיתים בית המשפט פוסק חלוקה של מניות לאחר "מועד הקרע", כלומר מעניק תמלוגים בעבור רווחים שהתקבלו לאחר יום הפירוד, אך התקבלו כתוצאה מהשקעתו הרבה של בן הזוג במהלך חיי הנישואין.

דוגמא לפסק דין בנושא חלוקת מניות בגירושים

דוגמא לכך ניתן למצוא בתמ"ש 98/39571 אשר ניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה בת"א. כב' השופטת ריש-רוטשילד קבעה כי האישה זכאית למחצית מסכום עליית שווי המניות אשר היו ברשות הבעל במהלך תקופת הנישואין.

פסק דין זה הכיר בזכות בן הזוג בנכסים, אשר אינם ברי איזון (כגון רווחים שנוצרו לאחר יום הפירוד), כאשר הוכחה תרומה בפועל של בן הזוג להשבחת הנכסים.

עורך דין משפחה שעוסק בעיקר בחלוקת רכוש מורכבות יכול לעשות רבות עם חשיבה יצירתית ולאפשר לך לקבל מה שמגיע לך מבלי לפגוע במי שחשוב לך

בין אם מדובר בחברה אשר שייכת לאחד מבני הזוג, ובין אם מדובר בחברה משפחתית, בעת חלוקת נכסים בדרך כלל חל עקרון ההדדיות וכל אחד מבני הזוג יכול לרכוש את זכויות בן זוגו. הדבר מקבל תפנית כאשר מדובר בחלוקת מניות בחברה. בדרך כלל, כאשר מדובר בחלוקת מניות, "שחקן" נוסף מצטרף ל"זירה" ויש להחיל כללים על מנת לשמור על החברה ועל האינטרס הכלכלי שלה.

בית המשפט נוקט במספר אפשרויות לחלוקת נכסי המניות בין בני הזוג:

• חלוקה בעין, כלומר חלוקה בפועל, של המניות.
• תשלום כסף או שווה כסף בעבור המניות, לאחר בדיקת שוויין.
• מכירת המניות למרבה במחיר וחלוקת תמורת המכירה בין בני הזוג.

מכיוון שעסקינן בחלוקת מניות, עולה השאלה כיצד נעריך את שווי המניות על מנת שנוכל לחלקן בין בני הזוג.

באופן כללי, במספר פסקי דין נקבע כי מועד הערכת המניות הינו יום הפירוד וזאת משתי סיבות עיקריות:

סיבה ראשונה – ישנו חשש כי לאחר יום הפירוד בן הזוג עלול לבצע פעולות אשר יקטינו את שוויה של החברה.

סיבה שניה – נעוצה בעובדה שאין לחלק רווחים אשר נוצרו לאחר יום הפירוד, כאשר רק אחד מבני הזוג עשה מאמצים להניב את אותם רווחים.

הלכות חלוקת הרכוש ופסקי דין 

את הבעייתיות שבחלוקת מניות בין בני הזוג בחברה משפחתית, ניתן לראות בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון בע"מ 1681/04 פלונית נגד פלוני, שם דן בית המשפט העליון בדרך היישום של פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בעניין חלוקת חברה בין בני זוג וחזקת השיתוף.

בית המשפט הציג את הבעייתיות שהעברת המניות של חברה משפחתית לבן הזוג, בעייתיות זו מתבטאת בשני אופנים: מצד אחד, חברה לא תוכל להמשיך ולהתנהל כאשר שותפיה נמצאים בסכסוך, ולכן עדיף לה לחברה כי רק אחד מבני הזוג יהיה בעליה.

מאידך, שיתוף בזכויות החברה אינו נותן את הזכות לאדם חיצוני לחדור לתוך חברה פרטית, אשר כבר בין חבריה קיים שיתוף פעולה והרמוניה. זאת ועוד, בית המשפט עומד על הקושי של העברת המניות לבעלות האישה ובכך "להכניסה" לחברה שבעצם כלל אינה רצויה בה.

הדבר אינו מועיל לחברה או למי מחבריה, ואף נותן תמריץ לבן הזוג לבצע פעולות בזדון על מנת להוריד את ערכן של זכויות האישה בחברה.

על כן, במקרים מסוג אלה, קובע בית המשפט כי על בן הזוג לשלם לבן זוגו את שווים של מניות החברה נכון למועד הפירוד.

פסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בת"א 38145-07-11, מבליט את המורכבות הכלכלית הרבה שיש בגירושין אשר מעורבים בהם עסקים. במקרה זה היו חילוקי דעות רבים בעניין שוויו של העסק.

בית המשפט אימץ את חוות דעת המומחה, וקבע כי מאחר ושווי החברה ירד במשך השנים, יפעלו בני הזוג על פי חוות דעת המומחה בקובעו: "במקרה ששני הצדדים ימשיכו לפעול בתחום, הרי שיש להפחית משווי העסק שיוותר בידיי מי מהצדדים את שווי המוניטין (ההפרש בין שווי העסק לשווי נכסיו).

קביעה זו הינה בשל העובדה כי שווי החברה ירד מאחר והבן הזוג עזב את החברה כ-6 שנים בטרם פרידתם.

מינוי מנהל מיוחד לחברה שאחד מבעליה בהליך גירושים

מאחר וחברה הינה אישיות משפטית נפרדת, למרות שהיא בבעלות אחד מבני הזוג, אין היא מצטרפת באופן אוטומטי כצד להליך המשפטי, אלא צריך להגיש בקשה על מנת לצרפה.

קיימים מקרים בהם בן זוג אחד חושש כי בן זוגו, בעל החברה, יבצע פעולות בחברה מתוך כוונה לדלל את נכסיה או להבריח את נכסיה, על מנת שבעת חלוקת הרכוש – כמות הנכנסים תפחת. במקרה כאלה, ישנה אפשרות לבן הזוג החושש, אשר אינו מנהל את החברה בפועל, לעתור למינוי מנהל מיוחד לחברה מכח סעיף 191א לחוק החברות, העוסק בקיפוח בעלי מניות. 

חשוב להדגיש, כי הליכי גירושים הינם מורכבים שלעצמם ואין בית המשפט שש לנהל חברה במקום מנהליה. לכן בית המשפט בית המשפט יתן סעד מסוג זה רק במקרים קיצוניים בהם מנהל החברה פועל בתום לב ומבצע פעולות על מנת לשלול מבן זוגו זכויות רכושיות.

במקרים בהם נרצה סעד מסוג זה, בנוסף לחוסר תום לב, נצטרך גם להוכיח נזק. על מנת למנוע מבן הזוג לגרום את אותו נזק, יצטרך בית המשפט ליתן צו ישיר ומכאן אין מנוס מלצרף את החברה להליך.

ככל שמדובר בחברה משפחתית שרב מניותיה מוחזקים בידי בני משפחה, מגמת בית המשפט תהא לצרף את החברה להליך. והפוך – באם מדובר בחברה אשר מחזיקי המניות אינם קרובים משפחה – כך ימנע בית המשפט מלצרף את החברה להליך. ומדוע? כאשר מדובר בבני משפחה הסיכוי כי אותם אנשים עשו "יד אחת" בהברחת נכסים או בדילול נכסים כנגד האישה או הבעל – גדולים יותר.

גם כשהחברה אינה חברה משפחתית ניתן יהא לצרף את החברה כצד להליך במקרה בו מתקיים חוסר תום לב וחשש לנזק, אך נטל הראיה יהיה גדול יותר.

בפסק דין שניתן בבית המשפט בתל אביב יפו ה"פ 839/91 שם הגישה האישה בקשה לחייב את הבעל במתן דין וחשבון אודות נכסיו, לטענתה, לצורך שמירת זכויותיה. בפסיקתו, בית המשפט חוזר על התנאים בהם בית המשפט יתן סעדים על מנת לשמור זכויותיו של מי מהצדדים. על פי סעיף 11 לחוק:

"עשה אחד מבני הזוג פעולה שיש בה כדי לסכל זכות או זכות עתידה של בן הזוג השני על פי הסכם-ממון או על פי הסדר איזון המשאבים, או שקיים חשש סביר שהוא עומד לעשות פעולה כזאת, רשאי בית המשפט או בית הדין, לפי בקשת בן הזוג השני, לנקוט אמצעים  לשמירת הזכות האמורה."

כלומר, על פי סעיף 11 לחוק, בית המשפט רשאי לנקוט באמצעים במידה ומתקיים "חשש סביר", כאשר קיימים שני מקרים עיקריים שבהם ניתן להפעילו:

1. פעולה שבוצעה בעבר ויש בה בכדי לסכל את זכות בן הזוג.
2. חשש סביר מפעולה עתידית שעלולה להתבצע ויש בה בכדי לסכל את זכות בן הזוג.

במקרה הנדון בית המשפט קבע כי האישה לא הביאה סיבה או נסיבות מיוחדות כלשהן המחייבות את התערבותו של בית המשפט.

סימולציה קצרה לחלוקת רכוש בהליך גירושין

דוגמא למקרה בו בית המשפט נעתר לבקשת בת זוג לסעד לצורך שמירת זכויותיה, ניתן לראות בתמ"ש 13692/01 ט.ל נ' ט.ב שם המבקשת הגישה בקשה למינוי מנהל מיוחד על מנת להבטיח את זכויותיה.

המשיב חסם את כרטיס האשראי של החברה אשר המבקשת עשתה בו שימוש לצרכיה (צרכיה האישיים וצרכי משפחתה), כאשר טען כי זו עשתה בו שימוש בסכומים גבוהים ולא מוצדקים. בית המשפט קבע כי במעשה זה הוא פוגע בציפייתה הלגיטימית של המשיבה לניהול משותף, ופועל בניגוד לאינטרס החברה.

אין בטענתו זו משום הצדקה למעשיו וכן מתקיימת עילת "הקיפוח". בית המשפט פסק כי יש למנות מנהל מיוחד לאחר שכבר הסעדים הזמניים החריפים פחות אשר ניתנו למבקשת, הופרו על ידי המשיב.

דוגמא נוספת למקרה בו בית המשפט מינה מנהל מיוחד לעסק, אפשר למצוא בפסק דין אשר ניתן בבית המשפט לענייני משפחה בקריות, תמ"ש 1938-04-09. במקרה זה, בני הזוג היו חלוקים בעניין הדרך לפירוק שיתוף בעסק  אשר נמצא על משק.

בנוסף, בן הזוג עתר למינוי מנהל מיוחד לעסק אשר יפקח עליו עד למכירת העסק. על פי החלטת בית המשפט, האישה היא זו אשר הקימה את העסק, עבדה בו שנים רבות ומעוניינת כי ימשיך לעמוד על כנו.

בית המשפט קבע כי על מנת לאפשר לעסק להמשיך ולפעול, לאישה תהא זכות ראשונים לרכוש את הנכס (המשק והעסק שעליו) זה רלוונטי גם במקרה של גירושים אזרחיים.

זאת ועוד, בית המשפט נתן דעתו על טענת האישה, כי הבעל מבצע פעולות בזדון על מנת לרוקן את החברה מנכסים, וזאת על מנת לפגוע בזכויותיה של האישה, מאידך טוען בן הזוג כי האישה מוציאה הוצאות שאינן סבירות בעבור הטבות אישיות שאינן קשורות לעסק.

למרות שלא מדובר בחברה כהגדרה בחוק אלא בעוסק מורשה, אותן העקרונות חלים גם במקרה הנדון ובמידה ויקבע כי קיים קיפוח של אחד השותפים, הדבר יצדיק מינוי כונס נכסים. לבסוף ומאחר וגם במקרה הנדון כבר ניתנו צווי מניעה אשר הופרו על ידי האישה, בית המשפט ממנה כונס נכסים אשר יפקח על פעילות החברה עד למכירתה.

פס"ק בנוגע לחלוקת רכוש בהליך גירושין אפשר לראות 

מקרה נוסף בו מונה מנהל מיוחד לחברה לצורך שמירת זכויות, ניתן למצוא בפסק דין אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה רמ"ש 46697-10-13 פלוני נ' אלמונית, במקרה הנדון, בית המשפט קיבל את תביעת האישה למינוי מנהל מיוחד אשר יפקח על נכסי הבעל, וזאת מכח סעיף 11 לחוק יחסי ממון.

בית המשפט קבע בפסיקתו כי יש לפרש את הסעיף בצורה רחבה, ולכן יש למנות מנהל מיוחד לפיקוח על החברה במקרה ובן זוג עשה מעשה שיש בו משום סיכול הזכות של בן הזוג השני, או במידה ויש חשש סביר כי יעשה כן.

לטענת האישה, הבעל החל לפעול באופן חד צדדי, כאשר הוא עושה פעולות אשר מטרתן לרוקן את העסק, ולו זו אף זו, בכוונתו לסגור את החברה שבעלות הצדדים ולהפעיל את עסקיו באמצעות חברה אחרת.

בית המשפט קבע כי יש למנות מנהל מיוחד במקרה שבנדון, כאשר הבעל ערער על קביעתו זו לבית המשפט המחוזי.