מרוץ הסמכויות בגירושין: מה השתנה ומי מגיש ראשון

מרוץ הסמכויות הוא התחרות בין בני זוג שנפרדים על השאלה איזו ערכאה תדון בענייני הגירושין: בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. מי שפותח ראשון את ההליך בערכאה מוסמכת יכול, בתנאים מסוימים, לקבוע היכן יידונו הרכוש, המשמורת והמזונות. לכן לעיתוי ולאופן ההגשה יש משמעות.

מאז 2016 המרוץ מתנהל בעיקר דרך הליך יישוב הסכסוך וזכות הקדימה שבו. בנובמבר 2025 הורחבה זמנית סמכות בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים, ובדצמבר 2025 קבע בית המשפט העליון כיצד מפרשים את זכות הקדימה. שני השינויים האלה החזירו את השאלה "איפה מגישים" למרכז.

מה כל ערכאה מוסמכת לדון

נושא

בית המשפט לענייני משפחה

בית הדין הרבני

גט (ליהודים)

אינו מוסמך

סמכות ייחודית

חלוקת רכוש

מוסמך

רק אם נכרכה כדין בתביעת גירושין. מחויב להחיל את הדין האזרחי ביחסי ממון

משמורת וזמני שהות

מוסמך

רק אם נכרכו כדין בתביעת גירושין

מזונות אישה

מוסמך

בכריכה, או בתביעה עצמאית שהאישה מגישה לבית הדין

מזונות ילדים

מוסמך

מנובמבר 2025 ולתקופה של שנתיים: גם בכריכה לתביעת גירושין. קודם לכן סמכותו הייתה מוגבלת מאוד

ההבדל בין הערכאות אינו רק מי מחליט. סדרי הדין, הגישה לראיות ולעיתים גם הדין המהותי שונים, ולכן הבחירה עשויה להשפיע על הדרך ועל התוצאה.

כריכה: איך בית הדין הרבני מקבל סמכות

כשתביעת גירושין מוגשת לבית הדין הרבני, הוא מוסמך לדון גם בנושאים שנכרכו בה, לפי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953. כדי שהכריכה תקנה סמכות, הפסיקה דורשת שלושה תנאים:

  1. כנות תביעת הגירושין. התובע באמת מבקש להתגרש, ולא מגיש רק כדי לתפוס ערכאה.
  2. כריכה כדין. הנושאים נכרכו במפורש ובפירוט עובדתי מספיק, למשל רשימת הנכסים שבמחלוקת.
  3. כנות הכריכה. הנושאים נכרכו מפני שהם באמת קשורים לגירושין, ולא רק כדי למנוע מהצד השני לפנות לבית המשפט.

כריכה שלא עומדת באחד התנאים עלולה לא להקנות סמכות, ואז העניין עשוי להידון בבית המשפט לענייני משפחה.

זכות הקדימה של 15 יום

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, מחייב ברוב המקרים לפתוח בבקשה ליישוב סכסוך לפני שמגישים תביעות. זה סדר הדברים:

  1. אחד הצדדים מגיש בקשה ליישוב סכסוך, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.
  2. הצדדים מוזמנים לפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע, בתוך 45 יום. אפשר להאריך פעם אחת ב-15 יום, והפגישות ללא תשלום.
  3. תקופת עיכוב ההליכים נמשכת 60 יום מיום הגשת הבקשה, או 75 יום אם יחידת הסיוע האריכה אותה. בתקופה זו אי אפשר להגיש תביעות, למעט בקשות לסעד דחוף.
  4. ב-15 הימים שאחרי תום העיכוב, רק מי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש תביעה, בערכאה שיבחר.
  5. אם בעל זכות הקדימה לא הגיש תביעה בתוך 15 הימים, גם הצד השני רשאי להגיש תביעה בערכאה שהוא בוחר.

מי שפותח את הליך יישוב הסכסוך מקבל אפוא יתרון דיוני ממשי. יחד עם זאת, היתרון תלוי בכך שהתביעה שתוגש תעמוד במבחני הסמכות, ובמיוחד במבחני הכריכה כשבוחרים בבית הדין הרבני.

מה השתנה ב-2025-2026

  • נובמבר 2025, מזונות ילדים. תיקון מס' 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים קובע, כהוראת שעה לשנתיים, שתביעת גירושין בבית הדין הרבני יכולה לכלול גם מזונות ילדים. זה כולל מדור, חינוך ורפואה, וגם השבת הוצאות שאחד ההורים כבר הוציא. עורכי דין בתחום מעריכים שהשינוי מחריף את המרוץ.
  • דצמבר 2025, פסיקת העליון (רע"א 21627-10-25). תביעה שהצד השני מגיש בתוך 15 ימי הקדימה בטלה מעיקרה, ולא נכנסת לתוקף כשהתקופה מסתיימת. בנוסף, בקשה לסעד זמני שמגיש בעל זכות הקדימה בתוך התקופה נחשבת לבחירת ערכאה.
  • מרץ 2026, חוק הבוררות. בתי הדין הרבניים רשאים לשמש כבוררים בסכסוכים אזרחיים, בהסכמת שני הצדדים. זה מסלול נפרד ממרוץ הסמכויות, אבל חשוב להכיר אותו לפני שחותמים על הסכמה כזו.

מתי השאלה הזו חשובה במיוחד

  • כשיש מחלוקת על רכוש משמעותי: עסק, דירה, נכסים בחו"ל או זכויות פנסיוניות.
  • כשיש ילדים ומחלוקת על משמורת, זמני שהות או מזונות.
  • כשהצד השני כבר הגיש בקשה ליישוב סכסוך, או שיש סימנים שיגיש בקרוב.
  • כשעולה צורך בסעד דחוף, שהגשתו עשויה להשפיע על שאלת הערכאה.

שאלת הערכאה היא חלק מהתכנון שעושים לפני גירושין, עוד לפני שמגישים בקשה ליישוב סכסוך. מי שבוחר בבית הדין הרבני ימצא את הצעדים המעשיים בעמוד פתיחת תיק גירושין ברבנות, ואת מקומה של ההחלטה בהליך כולו בעמוד שלבי הגירושין בישראל.

טעויות נפוצות במרוץ הסמכויות

  • "מי שמגיש ראשון תמיד מנצח." הגשה ראשונה נותנת יתרון דיוני, לא הבטחה לתוצאה. תביעה שלא עומדת במבחני הכריכה עלולה לא להקנות סמכות.
  • "המרוץ נגמר מאז הרפורמה." הוא עבר לשלב יישוב הסכסוך, ובעקבות התיקון מ-2025 חשיבותו עלתה.
  • "בקשה ליישוב סכסוך היא רק טופס." היא מפעילה את שעון הקדימה. מי שמגיש אותה צריך לדעת מראש באיזו ערכאה יגיש תביעה ומה יכלול בה.
  • "בקשה דחופה לא משנה כלום." לפי פסיקת העליון, בקשה לסעד זמני בתוך תקופת הקדימה עשויה להיחשב לבחירת ערכאה.
  • להגיש תביעת גירושין רק כדי לתפוס ערכאה. בית המשפט בוחן את כנות התביעה, וכריכה שלא תעמוד במבחן עלולה להתבטל.

שאלות נפוצות

מהו מרוץ הסמכויות?

מרוץ הסמכויות הוא התחרות בין בני זוג שנפרדים על השאלה איזו ערכאה תדון בענייני הגירושין: בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. הערכאה שרוכשת ראשונה סמכות בנושא מסוים, כמו רכוש או משמורת, היא בדרך כלל זו שתכריע בו.

האם מרוץ הסמכויות עדיין קיים?

כן. מאז 2016 הוא מתנהל בעיקר דרך הליך יישוב הסכסוך וזכות הקדימה של 15 יום. בעקבות התיקון מנובמבר 2025, שמאפשר לבית הדין הרבני לדון גם במזונות ילדים, חשיבותו אף עלתה.

מהי זכות הקדימה של 15 יום?

בתום תקופת עיכוב ההליכים (60 יום, או 75 בהארכה), מי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש תביעה בערכאה שיבחר במשך 15 יום. בתקופה זו הצד השני אינו רשאי להגיש תביעה, ותביעה שיגיש בכל זאת בטלה.

האם בית הדין הרבני יכול לדון במזונות ילדים?

כן, כרגע. תיקון מס' 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים מנובמבר 2025 מסמיך את בית הדין לדון במזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושין. מדובר בהוראת שעה לשנתיים, ולכן חשוב לבדוק את המצב החוקי במועד ההגשה.

האם תמיד כדאי להגיש ראשון?

לא בהכרח. הגשה ראשונה נותנת יתרון דיוני, אבל חשוב לא פחות מה מגישים, באיזו ערכאה ומה נכרך בתביעה. תביעה חפוזה שלא עומדת במבחני הסמכות עלולה לא להשיג את מטרתה.

מתי כדאי לקבל ייעוץ משפטי בנושא?

לפני הגשת בקשה ליישוב סכסוך, או מיד כשמתברר שהצד השני הגיש בקשה כזו. בשלב הזה עוד אפשר לבחור ערכאה, לתכנן מה לכרוך ולאסוף את המסמכים הדרושים.

מונחים קשורים


לפני שמגישים

ההחלטה באיזו ערכאה לפתוח ומה לכרוך בתביעה מתקבלת בדרך כלל בתחילת ההליך, וקשה לשנות אותה אחר כך. בפגישת מיפוי לפני גירושין עו"ד חגית לב בוחנת איתכם את הנסיבות, את הערכאה המתאימה ואת הצעדים הראשונים. הפגישה בתשלום. אפשר להתחיל בשיחת טלפון קצרה כדי לבדוק אם היא מתאימה לכם.

המידע בעמוד זה כללי, עדכני לנובמבר 2026, ואינו מהווה ייעוץ משפטי למקרה מסוים.