גירושין בישראל: הגדרה משפטית, מי מוסמך ומה מוסדר בהליך

גירושין הם סיום משפטי של קשר הנישואים

בישראל, גירושים של בני זוג יהודים נערכים רק בבית הדין הרבני, באמצעות סידור גט. הנושאים הנלווים לגירושים, כמו חלוקת רכוש, מזונות, אחריות הורית וזמני שהות, יכולים להתברר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, בהתאם לנסיבות ולשאלה איזו ערכאה הוגשה אליה תביעה ראשונה.

בפועל, "גירושים" הם שני דברים שמתנהלים במקביל: סיום הנישואים עצמו, והסדרת החיים שאחריו. החלק השני הוא בדרך כלל המורכב יותר, והוא שקובע את המצב הכלכלי ואת הסדרי הילדים לשנים הבאות.

בעמוד הזה תמצאו הגדרה של המונח, הסבר על מבנה ההליך בישראל וקישורים למדריכים המפורטים בכל נושא.

מי מוסמך לגרש בישראל?

לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל נתונים לשיפוט הייחודי של בית הדין הרבני. המשמעות: בית המשפט לענייני משפחה יכול להכריע ברכוש, במזונות ובילדים, אבל הוא לא יכול לגרש בני זוג יהודים. הגירושים עצמם נעשים רק בסידור גט, שבו הבעל נותן את הגט והאישה מקבלת אותו מרצונה.

בנושאים הנלווים יש לשתי הערכאות סמכות מקבילה, ולכן לעיתים קרובות חשוב לאיזו ערכאה הוגשה תביעה ראשונה. מצב זה מכונה "מרוץ הסמכויות". לבחירת הערכאה יש השלכות על הדין שיחול, על אופן ניהול ההליך ועל לוח הזמנים, ולכן כדאי לבחון אותה עם עורך דין לפני שמגישים.

כאשר אחד מבני הזוג מסרב לתת גט או לקבל אותו, רק בית הדין הרבני מוסמך לדון בכך ולהטיל סנקציות על הצד המסרב, לפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995.

לבני זוג שאינם יהודים, לבני זוג מדתות שונות ולמי שנישאו בנישואין אזרחיים יש מסלולים אחרים, בהתאם לעדה הדתית ולנסיבות. הרחבה בעמוד גירושין אזרחיים ובעמוד גירושין ברבנות.

איך מתחיל הליך גירושין?

על פי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, לפני שמגישים תביעה בענייני גירושין, רכוש, מזונות או ילדים, חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך. החוק קובע חריגים, למשל כשאחד מבני הזוג אינו מתגורר בארץ או בהליך לפי החוק למניעת אלימות במשפחה.

אחרי ההגשה מתקיימות פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע, ובתקופת עיכוב ההליכים אף צד אינו רשאי להגיש תביעה, למעט בקשות דחופות. את המועדים המדויקים ואת זכות הקדימה של מי שהגיש את הבקשה מפרט העמוד על בקשה ליישוב סכסוך.

בתקופה הזו אפשר גם לנהל משא ומתן או גישור ולהגיע להסכם בלי להגיש תביעות כלל. בגלל שכבר בשלב הזה נקבעות הערכאה והאסטרטגיה, כדאי להתכונן לפני ההגשה: לאסוף מסמכים, לבדוק מה אסור לעשות לפני גירושין ולהבין את התמונה המשפטית והכלכלית.

הסבר מפורט על כל שלב, מההחלטה ועד הגט, נמצא בעמוד שלבי הגירושין בישראל. לפני הצעד הראשון כדאי לקרוא גם על היערכות משפטית וכלכלית לפני גירושין.

מה מוסדר במסגרת הגירושין?

לצד סיום הנישואים, ההליך מסדיר את הנושאים הבאים. לכל אחד מהם יש באתר מדריך מפורט.

נושא

בקצרה

להרחבה

חלוקת רכוש

לבני זוג שנישאו מ-1974 ואילך חל בדרך כלל חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, ובני הזוג מתחלקים בשווי הנכסים שנצברו בנישואין. נכסים מלפני הנישואין, ירושות ומתנות מוחרגים ככלל. הסכם ממון גובר על הסדר החוק.

חלוקת רכוש בגירושין, איזון משאבים

דירת המגורים

מכירה, קנייה של חלק בן הזוג או פירוק שיתוף, כולל המשכנתא.

חלוקת דירה בגירושין

פנסיה וחסכונות

זכויות פנסיוניות שנצברו בתקופת הנישואין נכללות בדרך כלל באיזון.

חלוקת פנסיה בגירושין

עסקים, חברות ומניות

נדרשת הערכת שווי, ולעיתים גם בדיקה של מוניטין ושל רווחים שנשארו בחברה.

חלוקת עסק בגירושין

ילדים

אחריות הורית, זמני שהות וקבלת החלטות בנוגע לילדים.

הסדרי שהות, משמורת משותפת

מזונות ילדים

נקבעים לפי צרכי הילדים, הכנסות שני ההורים וחלוקת זמני השהות.

מזונות ילדים

כאשר יש נכסים מורכבים, כמו עסק פעיל, חברה משפחתית או נכסים בחו"ל, ייתכן שיידרשו שמאי, אקטואר או רואה חשבון. בעמוד הסתרת נכסים בגירושין מוסבר מה עושים כשיש חשד שחלק מהנכסים לא נחשף.

הסכם או הליך משפטי?

תיקים רבים מסתיימים בהסכם, גם כאלה שהתחילו בתביעות. הסכם גירושין מוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ולאחר האישור הוא מקבל תוקף של פסק דין. אצל בני זוג יהודים, אישור ההסכם בבית המשפט אינו מסיים את הנישואים, ועדיין יש לסדר גט בבית הדין הרבני.

כאשר אין הסכמות, הערכאה מכריעה לאחר שמיעת ראיות, טענות וחוות דעת מומחים. משך ההליך תלוי במספר המחלוקות, בהיקף הרכוש ובמידת שיתוף הפעולה. הרחבה בעמודים גירושין בהסכמה וכמה זמן לוקח להתגרש.

הסכם מהיר אינו בהכרח הסכם טוב. חתימה בלי להבין את השווי של הדירה, הפנסיה או העסק עלולה לסגור את האפשרות לתבוע אותם בהמשך.

שאלות נפוצות

האם בית המשפט לענייני משפחה יכול לתת גט?

לא. גירושים של בני זוג יהודים נעשים רק בבית הדין הרבני. בית המשפט לענייני משפחה יכול להכריע ברכוש, במזונות ובילדים, אבל לא בסיום הנישואים עצמו.

האם חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך?

כן, לפני הגשת תביעה בענייני גירושין, רכוש, מזונות או ילדים, למעט חריגים שנקבעו בחוק. כאשר בני הזוג כבר הגיעו להסכם, אפשר להגיש אותו לאישור.

מה זה מרוץ סמכויות?

בנושאים כמו רכוש ומזונות יש סמכות גם לבית המשפט לענייני משפחה וגם לבית הדין הרבני. לכן לעיתים חשוב לאיזו ערכאה הוגשה תביעה ראשונה, ולבחירה הזו יש השלכות על ניהול התיק.

האם אישור הסכם גירושין מספיק כדי להיות גרוש?

אצל בני זוג יהודים, לא. ההסכם מסדיר את הרכוש והילדים, אבל הנישואים מסתיימים רק בסידור גט בבית הדין הרבני.

מה קורה כשבן הזוג מסרב לתת או לקבל גט?

בית הדין הרבני יכול לחייב בגט ולהטיל על הצד המסרב סנקציות, כמו הגבלות על יציאה מהארץ או על רישיון נהיגה. ההחלטה תלויה בנסיבות התיק.

האם חייבים עורך דין גירושין?

החוק אינו מחייב ייצוג. עם זאת, כשיש רכוש משמעותי, עסק, פנסיה או מחלוקת על הילדים, החלטות שמתקבלות בשלב מוקדם עלולות להשפיע על התוצאה לאורך שנים.

מונחים קשורים

לפני שמחליטים

ההחלטות הראשונות בהליך, כמו בחירת הערכאה, עזיבת הבית או חתימה על הסכם, משפיעות על כל מה שבא אחריהן. עו"ד חגית לב מלווה הליכי גירושים כבר למעלה מ-25 שנה, ומתמקדת בהיבטים הכלכליים שלהם: דירות, עסקים, חברות, מניות, אופציות ופנסיות. היא גם מחברת הספר "להתגרש מבלי להתרושש".

אם אתם שוקלים להתגרש או כבר בתוך הליך, אפשר לקבוע פגישת מיפוי. זו פגישת עבודה בתשלום, שבה ממפים את הנכסים, את הזכויות ואת האפשרויות לפני שמקבלים החלטות.