מעורבות ציבורית ופעילות בכנסת ישראל בחקיקה בדיני משפחה
לצד הייצוג המשפטי, אני רואה חשיבות רבה בהשפעה על המערכת כולה – ולכן לוקחת חלק פעיל, כבר שנים רבות, בישיבות ועדות הכנסת העוסקות בעדכון חקיקה בתחום דיני המשפחה. במהלך שנות הניסיון שלי כליטיגטורית וכמגשרת נתקלתי לא פעם בהחלטות קשות ובלתי שוויוניות, ומתוך תפיסה שחיי המשפחה – ובייחוד טובת הילדים – הם ערך עליון, בחרתי לפעול באופן ישיר לשינוי חוקים ודפוסים ולא רק להסתפק בייצוג נקודתי בתוך המערכת הקיימת.
הפעילות שלי בוועדות הכנסת מכוונת לקידום מערכת מאוזנת והוגנת יותר עבור נשים, גברים וילדים בהליכי גירושים: הפחתת העומס על בתי המשפט, עידוד גישור ופתרונות מחוץ לכותלי בית הדין, ושמירה על זכויות הצדדים תוך צמצום הפגיעה הרגשית והכלכלית במשפחה. המעורבות הזו היא המשך טבעי לגישה שמלווה אותי גם בעבודה השוטפת מול לקוחות – שילוב בין ידע מקצועי מעמיק, רגישות אנושית, ואחריות שחורגת מגבולות התיק הבודד.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ה 2014
החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה התקבל בהחוק התקבל בכנסת ב-8 בדצמבר 2014 תוך זמן קצר לפני פיזור הכנסת ה-19, ולכן לא הועבר באופן הנכון למרות שרעיון החוק הוא בבסיסו טוב.
תחילתו ב-17 ביולי 2016
אך מאחר והועבר בזריזות, הוא עבר באופן שאינו מיטיב עם ציבור בני הזוג המתגרשים, ויש לערוץ בו שינויים ניכרים. ממועד חקיקתו הבנתי את הבעייתיות שבחוק וקיימתי שיחות רבות עם חברי כנסת בנושא. החוק קובע כי מרגע כניסתו לתוקף, לא יוגשו תביעות גירושין/משמורת/הסדרי ראיה/ חלוקת אחריות הורית/ אבהות/ אמהות/ מזונות/ חלוקת רכוש, אלא יוגש טופס של בקשה ליישוב סכסוך, באופן תמציתי אשר אינו מפרט את הסכסוך.
יחידת הסיוע היושבת בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני תסייע לצדדים לפתור את הסכסוך ללא הגשת תביעות. באותן הפגישות ינסו הצדדים להגיע להסכמה בנושא משמורת הילדים ומזונות.
במסגרת אותן הפגישות יקבלו הצדדים מידע על גישור וטיפול. הרעיון הוא להכיר את הצדדים ורצונותיהם. רק בחלוף פרק הזמן הקבוע בחוק ורק לאחר מספר מפגשים עם יחידת הסיוע, יוכלו להגיש תביעה לגירושין. אך מה קורה במצב בו הצדדים רוצים להגיש סעד דחוף? במקרה כזה יוכלו הצדדים להגיש בקשה לבית המשפט אך בנושאים ספציפיים הקשורים לשמירה על המצב הקיים.
קיימים מקרים שבהם בני הזוג יוכלו לגשת לערכאה השיפוטית וזאת מבלי להידרש לפגישת מהו"ת, אך רק במקרים כמו תביעה להחזרת ילדים חטופים לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א -1991, או במקרי אלימות. בעיות החוק הן רבות,
למשל, אפשרות גבוהה היא שהחוק רק יגביר את מירוץ הסמכויות, זאת מאחר וכעת די לצדדים בהגשת בקשה ליישוב סכסוך והם אינם צריכים להגיש כתב תביעה כדבעי. בנוסף, יש בחוק משום הגבלה לא חוקתית על זכותם של בני הזוג לגשת להערכאות משפטיות. בנוסף, אין כל אפשרות לקבל תמונה מלאה של הצדדים, כגון מצב נכסים וכו', וכן לא ניתן לקבל צווים לגילוי ראיות או מסמכים מסוימים.
כמו כן, אותה תקופת המתנה עד להגשת התביעה שקבועה בחוק יכולה לגרום נזקים, למשל צד אחד יכול לנצל את פרק הזמן להברחת נכסים
חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע”ד–2014
החוק נחקק בחודש 8/2014, ונכנס לתוקפו ביום 6/2/2015 – החוק קובע כי מעתה תהיה פנסיית שארים לגרוש/ה, מה שלא היה עד לחקיקה זו. בנוסף לכך, הפנסיה של קרנות הפנסיה החדשות אשר קיימת על שם העמית הרשום תחולק בין העמית הרשום לבין הגרוש/ה באופן בו תהא לכל אחד מבני הזוג קופת פנסיה משלו.
באמצעות החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014
לגרוש/ה תהא שליטה על הפנסיה שלו/ה, דבר שלא היה עד היום.
במצב כזה, כמובן כי כאשר מדובר באיש צבא או אדם הנהנה מזכויות סוציאליות רבות לאורך שנים, כשיעמוד בפני גירושין זכויותיו הפנסיוניות אף הן יעמדו לחלוקה יחד עם שאר נכסיו, והוא יאבד חלק נכבד מהונו. אך מאחר וקרן הפנסיה נפתחת רק במועד הפרישה לגמלאות, היא אינה כסף נזיל, ולכן עולה השאלה המרכזית היא באיזה מועד רצוי ועדיף לחלקן.
כיום, הגישה הרווחת לפי הפסיקה היא כי יש לאזן את הזכויות הפנסיוניות עם מועד הבשלתן, כלומר, בעת הפרישה. עם זאת, לעיתים בית המשפט מורה על איזון הזכויות דווקא בעת הליך הגירושין, וזאת בשל פערים כלכליים משמעותיים בין בני הזוג וישנה מצוקה כלכלית של בן זוג אחד.
כיצד אומדים את שווי הזכויות הפנסיוניות?
לאחר שאקטואר אומד את הזכויות הפנסיוניות של בני הזוג בשווי כסף, נעשית חלוקה בין בני הזוג. לאחר שנעשית אותה חלוקה אותן הזכויות נשארות אצל בעליהן כאשר הוא פודה את שוויון בכסף או בשווי כסף.
הדבר אינו פשוט משתי סיבות:
- לא תמיד בן הזוג מסוגל כלכלית להעמיד לבן זוגו חלופה מתאימה לשווי הזכויות הפנסיוניות.
- בן הזוג אשר מקבל את הפנסיה מאבד את זכותו לגמלה.
יש לזכור כי גם פדיון מאוחר של הזכויות הפנסיוניות אינו פתרון מושלם בעבור בני הזוג אשר נאלצים לשמור על קשר גם לאחר הפרידה.
עדכון חוק בנושא תשלום מזונות מופחתים
כאשר חל שינוי במצב משמורת הילדים, לדוגמא מצב בו ממשמורת יחידנית של האם למשמורת משותפת לשני ההורים נהוג להפחית סך מסוים מדמי המזונות, מאחר והגדלת זמני השהייה של הילד אצל האב, משמע הגדלת הוצאות האב על ידו. זוהי מגמה חדשה בפסיקה, אשר עד לימים אילו לא התחשבה בדמי מזונות של אב אשר שותף בגידול ילדיו.
כפי שצוין בשנים האחרונות, מתפתחת מגמה חדשה בפסיקה השואפת לשוויון בין שני ההורים גם בנושא חלוקת דמי המזונות. על כן, במידה ושני בני הזוג נושאים באופן שווה בנטל גידול הילדים ומשכורת האם שווה לזו של האב ואף עולה עליו, חיוב האב במזונות יבוטל כליל.
בחודש אוקטובר 2012 פורסם הדו"ח הוועדה לבחינת נושא מזונות הילדים בישראל, אשר כונה דו"ח וועדת שיפמן. הוועדה המליצה כי חישוב מזונות ילדים והתמיכה הכלכלית שעד היום היתה על פי הדין הדתי, תקבע מעתה על פי הדין האזרחי, ובעיקר על פי יכולתם הכלכלית של שני ההורים ועל פי משך הזמן שהילדים שוהים אצל כל אחד מהם. הוועדה התבססה על נתונים כלכליים מהארץ וגם בחו"ל,
ופיתחה נוסחא לחישוב דמי המזונות אשר יוטלו על ההורים. עקרון העל של הוועדה הוא שהאחריות הכלכלית לילדים חלה על שני ההורים. גם תשלומי "המחציות", אותם תשלומי חוגים, רפואיים חריגים, שיעורי עזר, שעד היום התחלקו בין שני ההורים, יתחלקו ביחס להכנסותיהם.
על פי מסקנות הועדה, אותה נוסחא שהוועדה תפתח, יתאים לרוב רובם של ילדי מדינת ישראל. במצבים אחרים, חריגים, למשל במצב בו הילד סובל מנכות או זקוק לצרכים מיוחדים, מקרה זה יובא בפני שופט.
בפעם הראשונה, אותם עקרונות תקדימיים אשר עלו בוועדה, באו לידי ביטוי בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית ואח', בפסק דין זה בפעם הראשונה נפסק כי מאחר ומשמורת הילדים משותפת ורמת ההשתכרות בין האב לאם דומה, האב לא ישלם מזונות. חשוב לציין כי פסק דין זה הוא בגדר מהפכה של ממש, מדובר בפסק דין ראשון ותקדימי.
מגמת השינוי וההתפתחות בפסיקת מזונות הילדים, המשיכה גם בפסק דין נוסף אשר ניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב תמ"ש 16207-01-16 ש.ד נ' א.ד. שם נקבע כי במקרה של משמורת משותפת לילדים שגילם הוא 6 – 15, כאשר השכר של האם והאב דומה, ותוך לקיחה בחשבון של המשאבים אשר עומדים לרשותו של כל אחד מהם, כמו גם צרכיהם, לא ישולמו מזונות קטינים. אך מה עושים במקרה שאין המשמורת משותפת? בית המשפט סבר כי הלכת 919/15 לא סויגה רק למקרים של משמורת פיזית משותפת.
הלכת 919/15 אימצה פרשנות חלופית לתקנת תש"ד של הרבנות הראשית המביאה לכך שגם לפי הדין העברי יראו בשני ההורים כחייבים באופן שווה במזונות של ילדיהם בגילאי 6-15, מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 30/12/2015 (פרוטוקול 89, 30 בדצמבר 2015).
תקנה חדשה של הרבנות הראשית: נשים ישלמו גם הן מזונות, תקנה חדשה של הרבנות הראשית: נשים ישלמו גם הן מזונות, תקנה חדשה של הרבנות הראשית: נשים ישלמו גם הן מזונות
ביטול חזקת הגיל הרך (משמורת האם עד גיל 6)
כבר זה כמה שנים שקולות מטעם הכנסת ממליצות לבטל את החזקה לפיה ילדים עד גיל 6 צריכים להימצא במשמורת אימם. אמנם חזקת הגיל הרך לא בוטלה בחקיקה, אך ניתן לראות כי בתי המשפט לענייני משפחה אט אט משנים פסיקתם, וכבר בכמה מקרים פסקו השופטים כנגד חזקה זו.
כיום, מגמת בתי המשפט, לרבות פקידי סעד ועובדים סוציאליים, הינה להמליץ על משמורת משותפת וחלוקת זמני שהות שווים של ההורים עם ילדיהם, זאת מתוך ההבנה כי הילד השותף מגדיר את ההורה, וכל הורה זכאי להישאר ההורה של ילדו גם לאחר יום הגירושין.
יתרה מכך, ישנה מגמה לחדול מהשימוש במילה 'משמורת' או 'הורה משמורן' כי מילה זו עלולה ליצור תחושה של בעלות ההורה על הילד. חשוב לזכור כי ההורה אינו מחזיק בילד, ואין היותו ההורה המשמורן מקנה לו זכויות אחרות או נרחבות מההורה האחר.
שני ההורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים על ילדם, עניין אשר הגירושין אינם משנים. על מנת לחזק את האחריות ההורית של שני ההורים, ישנה עדיפות להשתמש במושגים כגון: "אחריות הורית משותפת" או "הגדרה הורית שווה". ניתן למצוא התבטאויות הדוגלות בשיוויון ובנוכחות שני ההורים בחיי ילדם, מפי מס' שופטים:
התבטאות אחת בנושא ניתן למצוא בפסק דין תמ"ש 603-09-12 על ידי השופטת נאווה גדיש:
"לדידי, מינוחים כמו "מי יחזיק בקטין" ומה תהיינה זכויות ההורה האחר "לבוא עימו במגע" מעוררים אי נוחות מסוימת ודומה כי התאימו לשנות ה- 60 עת נחקק החוק. מונחים אלה כבר אינם תואמים את מציאות החיים של ישראל 2014, בה מקובל כי ההורים, שניהם, מגלים אחריות הורית מלאה ביחס לקטינים ובמקרים רבים, עדים אנו לילדים אשר שוהים חלק מהזמן בבית האם וחלק מהזמן בבית האב."
השופט בנימין יזרעאלי נתן דעתו בתמ"ש 2211-07-11:
"במקרה בו מתרשם ביהמ"ש באופן חד משמעי כי המאבק סביב סוגיית המשמורת הפך להיות מאבק אישי בין ההורים, הרי שלא רק שאין מקום להכריע מיהו ההורה המשמורן, אלא דווקא ישנה חשיבות להימנע מ"להעניק" הגדרה זו לאחד מההורים, דווקא מתוך ראיית טובתם של ההורים ובעיקר את טובתם של ילדיהם".
בפסק דין תמ"ש 53472-12-11, שם מציינת השופטת ורדה בן שחר:
"בשנים האחרונות החלה להתפתח גישה חדשה אשר מבקשת לדחוק את התפיסה המשפטית העוסקת בהחזקת קטינים ובקביעת הורה משמורן ובמקומה להנחיל עקרונות משפטיים חדשים אשר מתבססים על מודל של אחריות הורית, כשהשאיפה היא לאחריות הורית משותפת.
מודל זה מתבסס על ממצאי מחקרים שהצביעו על חשיבות תפקידם של שני ההורים בהתפתחות ילדיהם. חשיבות שהופכת למשמעותית עוד יותר כאשר ההורים מתגרשים. מסקנותיהם של אותם מחקרים היו שככל שאבות היו מעורבים בחיי ילדיהם וניתנה להם הזדמנות להעניק (לילדים) תמיכה רגשית ובטחון והם סייעו במתן מענה לצרכיהם הלימודיים, התפקודיים והחברתיים, אותם קטינים תפקדו ברמה חברתית טובה יותר והסתגלו למצב שנוצר בעקבות הגירושין, טוב יותר מאלו שלא זכו בשני הורים תומכים ושותפים לגידולם."
דיון בוועדה לקידום מעמד האישה – תלונות שווא
דיון בוועדה לקידום מעמד האישה, הכנסת ה-19, פרוטוקול 105, 22 בספטמבר 2014. בין המוזמנים היו יו"ר וסגניות הוועדה לתלונות שווא וניכור הורי של לשכת עורכי הדין
מתוך פרוטוקול בכנסת פתוחה
חשוב לדעת כי תלונת שווא הינה מעשה פלילי אשר במקרים מסוימים עלולה אף להוביל להגשת כתב אישום ופסיקת פיצויים לבן הזוג הניזוק.
אך מאידך, במקרים מסוימים בן זוג זקוק לצו הגנה או הרחקה. במהלך הליך גירושין ועם התלהטות הרוחות נחצים גבולות, מכוערים יותר או פחות. על מנת למנוע אירועים אלימים קיימים מספר הליכים אותם ניתן לבצע, בין היתר בעזרת צווי הרחקה. על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, ניתן להגיש צו הרחקה כנגד בן משפחה מקרבה ראשונה, בני זוג או הוריהם, כאשר הוא מטריד באופן פיזי, מילולי נפשי ואף כלכלי. צווי ההרחקה הינם זמניים, ונועדו על מנת לתת מענה מהיר להטרדה ממנה סובל אדם אחד מאדם אחר. עם זאת, יכול שהצו יינתן לזמן בלתי מוגבל.
ניתן להגיש צו הרחקה לצד תביעת מזונות מבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. יש להבין כי כאשר מבקשים צו הרחקה כנגד בן הזוג, יש להוכיח שבן הזוג מוטרד או מאוים. דבר זה ניתן להוכיח באמצעות ראיות (עדים, הקלטות וכולי). לעיתים בית המשפט ידחה את הבקשה לצו אם מתברר שהצו התבקש כחלק מאסטרטגית גירושין, במטרה לפגוע בצד השני.
באופן כללי, על בקשה לצו הרחקה עליה לעמוד במספר תנאים:
- בן הזוג הוא האחראי למעשה האלימות.
- יש להוכיח כי האלימות היא חמורה.
- יש להוכיח קיומה של סכנה מיידית וממשית.
בעת מתן הצו, יבדוק בית המשפט את תום הלב של מבקש הצו. חשוב לדעת כי במידה וקיימים אינטרסים זרים בהגשת הבקשה, בית המשפט יראה זאת בחומרה רבה ועלול להטיל על מי מהצדדים הוצאות. כמו כן, בית המשפט לא ייעתר מיידית לבקשה לצו הרחקה אשר הוגשה, אלא יבדוק גם מהי טובת הילדים. צו הרחקה יינתן רק אם אי אפשר לעצור את המעשים האלימות בדרכים אחרות.
ישנם מקרים אשר בית המשפט יעדיף לקבוע הפרדה אחרת אם הדבר עשוי להבטיח בטחון בן הזוג. הוצאת צו הרחקה אינו צעד שבשגרה והוא בעל השלכות מרחיקות לכת עבור בן הזוג המרחיק והמורחק. השלכות אלה יכולות להשפיע גם בעתיד על הסכם הגירושין. חשוב מאד לבחון את הבקשה ולוודא שלא תהא לה השפעה שלילית בעתיד.