גישור גירושין 

על פי החוק שנכנס לתוקפו בחודש יולי 2016, קיים הכרח לקיים הליך של גישור בענייני משפחה. בניגוד לדין הכללי האזרחי, שם אין חובת גישור בטרם הגשת תביעות, בענייני משפחה נקבע, כי יש חובת גישור לפני הגשת תביעות.

לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע”ה- 2014, לא ניתן לפתוח הליך גירושין בדרך של תביעות אלא בהליך גישור / יישוב סכסוך. רק אם הליך הגישור/ יישוב סכסוך לא צלח, אז ניתן להגיש תביעות האחד נגד השני.

המחוקק למעשה קבע, כי הפתרון הראשוני לבני הזוג הוא באמצעות הליך גישור. הליך הגישור יכול להיערך באופן פרטי אצל עו”ד מגשר לענייני משפחה/ מגשר לענייני משפחה, כפי שהיה קודם החוק. אפשרות אחרת במקרה של סכסוך בין בני זוג הינה לפנות ליחידת הסיוע מטעם המדינה.

מובן וברור כי בהליך הגישור וכן בהליכים המתקיימים ביחידת הסיוע קיימת הזכות לייצוג באמצעות עורך דין. מדובר בזכות יסוד מהותית, שהרי ללא ייצוג, הצדדים אינם מודעים לדין ולפסיקה הנוהגים בעניינם. במסגרת החוק החדש נקבע, כי הפגישה הראשונה הינה בפועל פגישת היכרות, במסגרתה יוחלט על אופן ניהול ההליך. הפגישה תתקיים ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

ייתכן ובתום פגישה זו יופנו הצדדים לרשימת מגשרים חיצוניים פרטיים או שיחידת הסיוע בנוכחות עורכי הדין של הצדדים יסייעו לצדדים ליישב את הסכסוך ביניהם במפגשים הבאים. הפגישות ביחידת הסיוע חסויות ולא ניתן לפרסם את האמור בהן.

 

גישור גירושין בעתיד

במידה ויישוב הסכסוך כשל, אזי הצדדים יאלצו להגיש תביעות הקשורות להליך גירושין, כגון: תביעת גירושין, תביעת מזונות, תביעת משמורת, תביעות נוספות בנוגע לקטינים, תביעה בנושא רכוש ועוד. התביעות יוגשו לבית המשפט או לבית הדין בהתאם לסמכות השיפוט.

החוק להסדר התדיינויות במשפחה קבע, כי ההליך ביחידת הסיוע יכול להימשך לתקופה של 45 ימים ובאם תבקש יחידת הסיוע מבית המשפט, אזי שתינתן אורכה בת 15 ימים נוספים. כמובן, שהצדדים רשאים להאריך את התקופה בהסכמה. בתום כל התקופות האמורות, רשאי הצד שפתח ראשון בהליך של בקשת יישוב סכסוך לבחור את הערכאה בה הוא רוצה להגיש את תביעותיו, דהיינו בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.

בקשה ליישוב סכסוך יכולה להיות מוגשת לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, אין לכך השפעה על מירוץ הסמכויות, שכן מה שקובע זה מי הגיש ראשון את בקשתו ליישוב סכסוך, ולא משנה איפה הגיש. לצד שהגיש ראשון את בקשתו ליישוב סכסוך, תינתן זכות ראשונים המוגבלת בזמן, לבחור את הערכאה הנוחה לו להגשת תביעות מטעמו.

עקרונית יכול להיות מצב בו הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני, ולאחר שההליך כשל ביחידת הסיוע, מגיש הבקשה יכול להגיש תביעותיו בבית המשפט לענייני משפחה – ולהיפך.

במקרים חריגים המפורטים בחוק, ניתן יהיה לקצר את התקופה של 45 הימים, בהם מתקיימים ההליכים ביחידת הסיוע, ולפנות ישירות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.

 צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש, בכל עת, לערכאה השיפוטית המוסמכת, בקשה לסעד דחוף או לסעד זמני, כמפורט בחוק, כגון:צו עיכוב יציאה מהארץ. חשוב להדגיש, כי חובת התייצבות לישיבה ביחידת הסיוע דינה כהתייצבות לדיון בבית משפט.

במקרה כזה אף ניתן לחייב בהוצאות את הצד שלא התייצב לישיבה. במידה והליך יישוב הסכסוך ביחידת הסיוע כשל, יוכלו הצדדים לפנות בתביעות ולנהל הלכים משפטיים, אשר יוכרעו על ידי שופט או דיין.