"לכי תדעי כמה זמן היא כבר מתכננת את המהלך הזה ?!" גם זאת לא הייתה באמת שאלה.

רות דרשה לקבל 50% משווי העסק של בני ובמקביל טענה רות שבני לא אמור לקבל 50% משווי העסק שלה.

"היא רושמת שהעסק שלה הוקם לאחר מועד הקרע" השתעשעתי מזה שבני מנסה לגרום לי לראות מושג משפטי.

רות טענה שלבני יש עסק מאד מצליח וכולי וכולי, אבל היא "שכחה" לציין בתביעת הגירושין שגם לה יש עסק, היא טענה שלבני לא מגיעות שום זכויות בעסק שלה, כי העסק נוסד לאחר שהם נפרדו ולכן לא מגיע לבני 50% מהשווי שלו.

(מועד הקרע הוא מונח משפטי שיש עליו ולגביו הרבה פסיקות סותרות והוא מועד לפרשנויות רבות – מועד הקרע יכול להיות: מתי שהוגשה תביעה, מתי שנחתם הסכם גירושין, מתי שנסגר החשבון המשותף, מתי שאחד הצדדים עזב את הבית ועוד ).

כבר בדיון הראשון בבית המשפט התהפכו היוצרות, כשהצלחתי להוכיח שלבני אין בכלל זכויות בעסק, כלומר הוא למעשה מוגדר כמנכ"ל בחברה משפחתית והוא עובד כשכיר בעסק הזה.

למרות שרות לוותה בצוות של עו"ד לוחמניים זה לא עזר לה, כי בסופו של יום בשקט בשקט בצורה מאד מתוחכמת וחכמה הצלחתי להוכיח דברים אחרים ובית המשפט צידד בגישה שלי ולא בגישה של העו"ד של רות.

ככה יצא שכרה של רות בהפסדה כיוון שבמשא ומתן שקדם לתביעת הגירושין רות התנהגה בצורה לוחמנית, כוחנית, באה מאד מאד "מנופחת" ואפילו מתנשאת.

לסיכום, הוכחתי שמועד הקרע היה מועד שונה מהמועד שרות טענה – וכך יצרנו שיח חדש על מועד קרע חדש. כך יצא שלבני כן מגיע 50% משווי העסק של רות ולרות לא מגיע דבר מהעסק המשפחתי של בני.

זה כבר התפקיד שלי איך להציג את הכל בבית משפט, ולהמחיש את הטענה המרכזית של בני, כי הנסיבות הללו אינן מקריות. היום אני יכולה להגיד שזה הצליח. בני קיבל הסכם גירושין שאפשר לו מצד אחד לשמור גם על זכויותיו בבית, ומצד שני להישאר בשליטה כלכלית וניהולית בעסק שלו.
הנחיה והובלה אסטרטגית שתוכננה מראש מונעת נזקים כספיים וכלכליים גם כאשר הצד השני הפעיל לחצים בלתי צפויים.

אני תמיד אומרת: תעשו הכל כדי לשמור על הנישואים שלכם, אולם במידה והחלטתם להיפרד אז לפחות תעשו את זה נכון.