מוניטין עסקי, נכסי קריירה, טכנולוגיות וכושר השתכרות הם נכסים לא מוחשיים שלעיתים בן הזוג שאינו הבעלים של העסק ידרוש באמצעות בקשה להערכת שווים. אקטואר/ רואה חשבון יצטרך לשום את שווי הנכסים הללו.

מוניטין הוא למעשה שווי של אדם כבעל עסק. התייחסות למוניטין עסקי של אדם בעת פקיעת הנישואין הוא נושא די חדש ובפסיקת בתי המשפט ניתן למצוא טענות לכאן ולכאן בעניין שיתוף בן הזוג (שלא היה שותף בעסק או שאינו בעל המוניטין) בשווי מוניטין של בן הזוג, בעל העסק.

נכסים שאינם מוחשיים כדוגמת מוניטין עסקי, בעבר, לא נחשבו כנכסים ברי חלוקה בישראל, כיום המצב שונה.

עם זאת, מלומדים רבים כדוגמת פרופ' שחר ליפשיץ טוענים כי מוניטין עסקי הוא בר איזון, כלומר, חלק ממצבת הנכסים המשותפים ויש לאזנו יחד עם יתר הנכסים המוחשיים, בהתאם לנסיבות. למסקנה הזו הגיעו מלומדים נוספים שטענו כי יש לפצות את בן הזוג שנשאר בבית לגדל את הילדים ולתמוך בבן הזוג שהחליט להתפתח ולפתוח עסק עצמאי- על השנים הללו שהשקיע בבית.

המלומדים מסבירים, כי חלוקה שוויונית אינה בהכרח חלוקה שווה של נכסים וכספים בין בני הזוג ובפועל קרו מקרים בהם בתי המשפט ובתי הדין הרבניים השתמשו ברכיב המוניטין כדי לאזן יכולות כלכליות של בני הזוג בעת הגירושין. ככל שיהיה פער גדול יותר בין הכנסות הצדדים כך יטה בית המשפט יותר ויותר לחלק את נכסי הקריירה והמוניטין שנצברו.

לשם עריכת שווי מוניטין של בעל עסק יש צורך לפנות לאקטואר/ רואה חשבון שיבצע הערכת שווי.

חשוב להבהיר, כי להבדיל מבחינת שווי עסקים לא מוחשיים, בבחינת הזכויות הפנסיוניות שצבר כל אחד מבני הזוג, הכספים שבחשבונות הבנק וסכומים שאמורים להתקבל מקרנות השתלמות לא יורגש הבדל גדול בין אקטואר/רו"ח כזה או אחר שכן מדובר בנכסים מוחשיים שניתן לכמת ולהגיע לשווי די מדויק.

עם זאת, כאשר הדבר נוגע למוניטין / נכסי קריירה או כושר השתכרות ייתכן שיהיו הבדלים גדולים בין הערכות שווי שאף יוכלו לשמש כ"קלף" מיקח בעריכת הסכם גירושין.