חלוקת נחלה במושב במסגרת הליך גירושין

ישנם זוגות העומדים בפני הליך גירושין וברשותם נחלות ומשקים, התוהים, ובצדק, כיצד יעשה פירוק השיתוף בנחלתם. על זוגות אלו לדעת כי פירוק שיתוף בין בני זוג בנחלות ומשקים שונה מפירוק שיתוף בדירת המגורים, שכן נחלות ומשקים מערבים בתוכם נושאים שונים ומגוונים, שאינם באים לידי ביטוי במקרים שגרתיים של פירוק שיתוף בין בני זוג שאצלם דירת המגורים היא הנכס המשותף היחיד. כך לדוגמא, החלטות של המושב או מנהל מקרקעי ישראל ביחס לחלקה, זכויות של "בן ממשיך" אם קיימות, עסק שמוקם על הנחלה, או שטחים מתוך הנחלה שמושכרים לצד ג', הם רק חלק מהנושאים העולים בדיון בבית המשפט בנוגע לפירוק שיתוף בחלקה של משק.

איך מחלקים נחלה?

מסקירת החלטות בתי המשפט בסוגיות מעין אלו ניתן לראות, כי פעמים רבות השופטים יפסקו פתרון שבו אחד מבני הזוג יקנה מבן הזוג השני את חלקו בנחלה (לאחר הערכת שווי הנחלה על-ידי בעל מקצוע, כמובן), או אף פתרון של מכירת הנחלה לצד ג' וחלוקת התמורה הכספית בין בני הזוג. יחד עם זאת, יתכנו סיטואציות בהן פתרונות אלו יהיו פחות רלוונטיים, לדוגמא במקרה שבו עסקו של אחד מבני הזוג הוקם על שטחי הנחלה – במקרה כזה מכירה לצד ג' יכולה להביא לנזק כלכלי משמעותי. במקרה כזה ייתכן שבית המשפט יתחשב במצב וידחה את חלוקת הנחלה בין בני הזוג למועד מאוחר יותר – שעד לאותו מועד ישלם בן הזוג שלו שייך העסק דמי שימוש בנחלה, לבן הזוג השני.

פירוק שיתוף בנחלה

בפירוק שיתוף בנחלה יכול אחד הצדדים לטעון לחלוקת הנחלה בעין, שתחלק למעשה את הנחלה לשתי נחלות שונות. אך לבית המשפט גמישות לעניין האופן בו יבוצע פירוק השיתוף בנחלה, ובמקרה ויתברר, כי פיצול הנחלה לשתי חלקות שונות יפגע בזכויות הבן כ"בן ממשיך" בנחלה וזה לא ישתלם כלכלית.

סוגיות רבות בנושא חלוקת רכוש בגירושין של נחלות ומשקים נוגעות לסוגיית מינוי "בן ממשיך" בנחלה. פעמים רבות אנו נתקלים במקרים בהם הורים ממנים "בן ממשיך" בנחלתם, אך בשלב מאוחר יותר חוזרים בהם מהמינוי, לעיתים בשל הליך גירושין שבו מצוי הבן וכדי שגרושתו לא תזכה בזכויות בנחלה. בתי המשפט לא מבטלים בקלות מינוי של בן ממשיך, אולם במקרים בהם בית המשפט יבחר שכן לבטל את המינוי, לרוב זה יעשה באמצעות פנייה לחוק המתנה והדרכים לחזור מהתחייבות לתת מתנה. התחייבות לתת מתנה שתושלם רק לאחר מות ההורים היא "גמישה" יותר, וניתן לחזור ממנה בהתקיים שינוי נסיבות מהותי. התנהגות מחפירה מהווה שינוי נסיבות מהותי שמאפשר להורה לחזור בו מהעברת הזכויות במשק לאחר מותו. כמו-כן, ככלל במינוי בן ממשיך ישנם מספר תנאים מפסיקים – שהבן אינו גר עוד במשק ואינו מתחזק אותו, וכן שהבן הממשיך אינו זן ומפרנס את הוריו.

לסיכום, ניתן לראות כי חלוקת רכוש בגירושין: נחלות ומשקים היא עסק מורכב הכולל בתוכו נושאים שונים החורגים מתחומי דיני המשפחה ה"סטנדרטיים", כדוגמת מיסים והיטלים, זכויות בן ממשיך, החלטות מנהל מקרקעי ישראל והמושב ביחס לחלקה, ועוד. באם ברשותכם נחלה או משק, יש לבחור איש מקצוע הבקיא בתחומים אלו בטרם הפנייה להליך הגירושין. עוד חשוב לשים לב כי מינוי בן ממשיך בנחלה נעשה פעמים רבות מבלי לקחת בחשבון סיטואציות עתידיות אפשריות כדוגמת גירושין של הבן הממשיך. על-מנת להבטיח כי תוכלו ליהנות מהנחלה עד ליומכם האחרון, ואף להבטיח כי הזכויות בנחלה, חלקן או כולן, לא יאבדו כחלק מהליך הגירושין – מומלץ להתייעץ עוד בטרם רישום הבן הממשיך. במסגרת הייעוץ יותאם לכם פתרון הרלוונטי אליכם – בין אם דחיית מינוי בן ממשיך, יצירת הסכם הכולל תנאים מסוימים אליהם מתחייב הבן הממשיך, ופתרונות נוספים שבעזרתם תדעו כיצד להימנע ממצבים סבוכים.

משק חקלאי ומוניטין

משק חקלאי הינו נכס ייחודי עליו חלים הוראות ודינים מיוחדים, אשר לא פעם מגיעים לפתחו של בית המשפט בבואו להכריע בסוגיות מורכבות אלו בהיבט דיני המשפחה והגירושין. נחלה, בניגוד לדירה או נכס אחר, אינה יכולה להירשם על שמם של שני בעלים, אלא על אדם אחד בלבד או על שם בני זוג. לעיתים, אותו משק חלקאי הינו המקור העיקרי או היחיד לפרנסת המשפחה, דבר המקשה על איזון המשאבים. לדוגמא: מכירת המשק כולו לצורך איזון משאבים עלולה לחסל את מקור הפרנסה אשר נבע מאותו משק. בגירושין, אנו צריכים להפריד ולחלק את העסק מדירת המגורים, על מנת לחלקם בין בני הזוג. כאשר מדובר במשק חקלאי, לא ניתן להפריד את היחידה החקלאית המייצרת עבודה מנכס המגורים. הבעיה אפילו חריפה יותר כאשר כלל המשק לא רשום על שם בני הזוג אלא על שם הורי אחד מהם, ובעת הגירושין אין הם יכולים לנתק את חלקת מגוריהם ממשק הוריהם ולמכרה.

דוגמא לסוגיה מורכבת אשר הגיעה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה ניתן למצוא בתמ"ש 32491-05-10 ר.ב נ' א.ב פלונית. שם דובר על תביעה רכושית שהגישה אישה כנגד בן זוגה לשעבר ועניינה איזון משאבים ופירוק שיתוף בכלל נכסיהם המשותפים אשר העלתה, בין היתר, את השאלות הבאות:

  1. איך ניתן לאזן משאבים בין בני זוג במקרה בו הנכסים אינם רשומים על שמם – במקרה הזה, משק חקלאי.
  2. שימוש בלעדי בנחלה חקלאית, האם בן הזוג השני זכאי לדמי שימוש?
  3. שאלות בעניין הערכת שווי 
  4. במקרה בו בן זוג עושה עסקו של בן הזוג והמוניטין העסקי.

בעניין איזון המשאבים מקום שהמשק החקלאי אינו רשום על שם בני הזוג, בית המשפט קבע, כי מבחינה משפטית ניתן לראות בבעלי הדין כמחזיקים בנחלה וכמי שיש להם זכות משפטית להירשם כבעלי זכויות השימוש בנחלה. גם הצדדים מסכימים שהם הבעלים של הנחלה או שזכויות השימוש בה שוות. אך מאחר ובעלי הדין אינם הבעלים הפורמאליים של הנחלה כלל לא ניתן להורות על פירוק השיתוף בנחלה באמצעות מכירתה לצד ג', לכן יש לבחון אפשרות פירוק השיתוף באמצעות מימוש זכות קדימה בנחלה על ידי מי מהצדדים וככל שלא יממשו הצדדים זכות הקדימה, ייערך איפוא הסדר איזון משאבים חלקי, ללא מכירת הזכויות בנחלה ואז, יהיה מקום להידרש לשאלת דמי השימוש כל עוד השיתוף נמשך.

בעניין סוגית דמי השימוש קבע בית המשפט כי נמצא, שאין חולק, כי הנתבע היה זכאי ורשאי מבחינת מערכת היחסים בין הצדדים, להמשיך ולעשות שימוש בלעדי בחלקה ג' של הנחלה וזאת עד הלום. הדבר אף היה בהסכמת התובעת עד למועד מסוים בניהול ההליך הנוכחי. בית המשפט קבע כי יש לקבל הצעת הנתבע לאפשר בשלב הביניים (עד לפירוק שיתוף) לעשות שימוש בלעדי בחלקה א' שבנחלה ולחלוק עמה את דמי השימוש המתקבלים מהחכרת חלקה ב'. ככל שיהיה הפרש בין דמי שימוש אלה לבין דמי השימוש שנקבעו על ידי השמאי ביחס לחלקה ג', תהא רשאית התובעת לקבל ההפרשים. מצב דברים זה מבטיח הגינות בחלוקת השימוש ובדמי השימוש עד לרישום הזכויות על שם הצדדים ועד לפירוק השיתוף, וגם יש בכך כדי לשמש מנוף לקדם הליך פירוק השיתוף.

בעניין חלוקת המוניטין העסקי, בית המשפט מצא לנכון לחלק את המוניטין העסקי בין הצדדים, זאת בהתאם לחוות דעת שמאי אשר לא זומן לבית המשפט ובהתאם גם לא נחקר, על כן ראו את הצדדים כמי שאימצו את חוות דעתו.

בפסק הדין בית המשפט הסביר את העיקרון שלפיו חלוקת נכסי קריירה תעשה במקרים בהם הפער בין כושר ההשתכרות של הצדדים גדול, ברור ומובהק, והסיבה לכך היא וויתור של אחד מבני הזוג על הקריירה האישית שלו לטובת טיפוח הקריירה של בן הזוג. למשל, במקרה בו בן זוג מוותר על קריירה לטובת טיפול במשק הבית והילדים על מנת שהצד השני יתפתח ויעבוד בתחום ההיי-טק. בית המשפט קבע שמשום שבהתנהגות זו קיים למעשה קיפוח של אחד מהצדדים, אז במקרה זה יפסוק מחצית מנכסי הקריירה. בפסק הדין הנדון, בית המשפט קבע כי העיקרון אשר הוסבר לעיל אינו חל, מאחר וצד אחד לא הקריב שאיפות לקריירה לטובת משק הבית וטיפוח הקריירה של בן הזוג השני. כלומר, מאחר ותנאי אחד התקיים (קיים פער השתכרות בין שכר הצדדים) ותנאי אחד לא התקיים (פער ההשתכרות לא נבע מתוך קיפוח), ובני הזוג טיפחו עצמם במידה שווה, לכן נקבע כי אין מקום לפסוק סכום כלשהו בגין מוניטין אישי.