מה עושים במקרה של חטיפת ילד או חשש לחטיפה על ידי אחד ההורים?
חטיפת ילד על ידי הורה יכולה להתרחש כאשר ילד מועבר למדינה אחרת או נשאר בה שלא כדין, תוך הפרת זכויות המשמורת של ההורה האחר. במקרה של חשש ממשי להוצאת ילד מישראל יש לפעול במהירות ולבחון בקשה דחופה לצו עיכוב יציאה מהארץ. אם הילד כבר הועבר למדינה אחרת או לא הוחזר מחופשה, יש לבדוק מיד את תחולת אמנת האג, את מקום מגוריו הרגיל של הילד ואת האפשרויות המשפטיות להשבתו.
מה נחשב משפטית לחטיפת ילד על ידי הורה?
חטיפת ילדים אינה מוגבלת למקרה שבו הורה לוקח ילד בסתר ועולה איתו על מטוס.
בהקשר של אמנת האג, גם אי-החזרת ילד עלולה להיחשב להרחקה או אי-החזרה שלא כדין.
לדוגמה, הורה מסכים שהילד ייסע עם ההורה השני לחופשה של שבועיים בחו"ל. בתום החופשה מודיע ההורה שנמצא בחו"ל שהוא אינו מתכוון לחזור לישראל עם הילד. בנסיבות המתאימות, גם מצב כזה עשוי להיכנס למסגרת של אמנת האג.
השאלות המרכזיות הן היכן היה מקום מגוריו הרגיל של הילד לפני ההרחקה או אי-ההחזרה, האם נפגעו זכויות משמורת של ההורה האחר והאם זכויות אלה הופעלו בפועל או היו מופעלות אלמלא ההרחקה.
לכן עצם העובדה ששני ההורים הם אפוטרופוסים, או שאחד מהם נסע עם הילד בהסכמה, אינה בהכרח מכריעה את השאלה אם אי-החזרת הילד לאחר מכן הייתה כדין.
מתי חלה אמנת האג להחזרת ילדים חטופים?
אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים נועדה להביא להחזרה מהירה של ילדים שהורחקו או לא הוחזרו שלא כדין ממקום מגוריהם הרגיל.
ישראל אימצה את האמנה במסגרת חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991.
האמנה עוסקת בילדים שטרם מלאו להם 16, ובמקרה בינלאומי יש לבדוק את תחולת האמנה בין המדינות הרלוונטיות.
חשוב להבין כי הליך לפי אמנת האג אינו הליך רגיל לקביעת משמורת או זמני שהות. מטרתו המרכזית היא לקבוע האם יש להשיב את הילד למדינה שממנה הורחק או שאליה לא הוחזר, כדי שסוגיות המשמורת המהותיות יתבררו ככלל במקום המתאים לכך.
האמנה כוללת גם חריגים להחזרת ילד, אך מדובר בחריגים שיש לבחון בהתאם לעובדות ולראיות של כל מקרה. לכן לא נכון להניח שכל טענה של ההורה שלקח את הילד תספיק כדי למנוע את החזרתו.
מה עושים בזמן אמת כשיש חשש לחטיפת ילד לחו"ל?
כאשר קיים חשש ממשי שהורה עומד לצאת מישראל עם הילד ולא להחזירו, למהירות הפעולה עשויה להיות חשיבות רבה.
בהתאם לנסיבות, ניתן לבחון פנייה דחופה לבית המשפט לענייני משפחה ובקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ לקטין.
חשוב לא להמתין בהכרח עד שההורה השני יודיע במפורש שהוא עומד לחטוף את הילד. יש לבחון את מכלול הסימנים, למשל:
רכישת כרטיסי טיסה חד-כיווניים.
הוצאת או חידוש דרכונים.
קשר משמעותי למדינה אחרת.
אזרחות זרה של ההורה או הילד.
משפחה קרובה המתגוררת בחו"ל.
סיום עבודה או מכירת נכסים בישראל.
הוצאת הילד מהמסגרת החינוכית.
אמירות על מעבר קבוע לחו"ל.
איומים לקחת את הילדים.
ניסיון לצאת מהארץ ללא הסכמה נדרשת.
לא כל אחד מהסימנים מוכיח שקיימת כוונת חטיפה. המטרה היא להציג לבית המשפט תשתית עובדתית שמצדיקה את הסעד המבוקש.
אם הילד כבר הוצא מישראל, יש לבחון ללא דיחוי פנייה לרשות המרכזית לפי אמנת האג והליך משפטי מתאים במדינה שבה נמצא הילד.
חטיפת ילדים במשפחות בעלות זיקה בינלאומית ותושבי חוץ
כאשר אחד ההורים הוא תושב חוץ, בעל אזרחות נוספת, עובד בחו"ל או כאשר המשפחה חיה במשך תקופות במדינות שונות, שאלת חטיפת הילדים עשויה להיות מורכבת במיוחד.
אחת השאלות המרכזיות בהליך לפי אמנת האג היא מה היה מקום מגוריו הרגיל של הילד בסמוך לפני ההרחקה או אי-ההחזרה.
לא תמיד התשובה היא המדינה שבה הילד נולד או המדינה שאזרחותה רשומה בדרכון שלו.
לדוגמה, משפחה ישראלית יכולה לעבור לחו"ל לתקופה מסוימת ולאחר מכן להתעורר מחלוקת האם מדובר היה ברילוקיישן קבוע או בשהות זמנית. מנגד, משפחה יכולה להגיע לישראל לתקופה והורה אחד לטעון לאחר מכן שמקום מגורי הילדים כבר עבר לישראל.
במקרים כאלה עשויים להיות משמעותיים מסמכים וראיות לגבי מגורי המשפחה, מסגרות החינוך של הילדים, עבודה, דיור, ביטוח רפואי, כרטיסי טיסה, התכתבויות בין ההורים וההסכמות שהיו ביניהם לגבי משך השהות במדינה האחרת.
כאשר המדינה שאליה הועבר הילד אינה מדינה שביחסים הרלוונטיים חלה לגביה אמנת האג, המצב עשוי להיות מורכב עוד יותר ויש לבדוק אילו הליכים וסעדים משפטיים אחרים עומדים לרשות ההורה.
מה בתי המשפט בודקים בתיקי חטיפת ילדים?
בהליך לפי אמנת האג עשויות להיבחן, בין היתר, השאלות הבאות:
מה היה מקום מגוריו הרגיל של הילד לפני האירוע.
מתי הילד הוצא מהמדינה או מתי היה אמור לחזור.
האם ההרחקה או אי-ההחזרה הפרו זכויות משמורת.
האם ההורה המבקש הפעיל את זכויות המשמורת בפועל.
האם ההורה האחר הסכים למעבר או השלים עמו.
מה היה תוכן ההסכמה לנסיעה לחו"ל.
האם הנסיעה נועדה להיות זמנית או קבועה.
כמה זמן חלף מאז ההרחקה או אי-ההחזרה.
האם מתקיים אחד החריגים הקבועים באמנה.
במקרים המתאימים, גילו ומידת בגרותו של הילד ועמדתו.
האם קיים חשש חמור שהחזרת הילד תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי או תעמיד אותו במצב בלתי נסבל.
הליך לפי אמנת האג אינו אמור להפוך למשפט מלא בשאלה "מי הורה טוב יותר". השאלה המרכזית היא האם הילד הורחק או לא הוחזר שלא כדין והאם מתקיימים התנאים להשבתו או אחד החריגים הקבועים באמנה.
מה להביא לפגישת ייעוץ בנושא חטיפת ילדים?
כאשר קיים חשש לחטיפה או כאשר הילד כבר נמצא בחו"ל, מומלץ להביא ככל שניתן:
תעודות זהות ודרכונים של ההורים והילדים.
מידע על אזרחויות נוספות.
תעודות לידה של הילדים.
החלטות שיפוטיות והסכמים הנוגעים לילדים.
הסכם גירושים או הסכם הורות, אם קיים.
כרטיסי טיסה והזמנות נסיעה.
התכתבויות לגבי מטרת הנסיעה ומועד החזרה.
הודעות שבהן ההורה האחר מאיים לעבור עם הילדים.
מידע על כתובת הילד בחו"ל.
מסמכים ממסגרות החינוך.
מידע לגבי מקום העבודה של ההורים.
חוזי שכירות או מסמכים לגבי מקום המגורים.
מידע על בני משפחה במדינה האחרת.
מסמכים המעידים היכן התנהלו חיי הילד לפני המעבר.
כל החלטה או הליך משפטי שכבר מתנהל בישראל או בחו"ל.
בתיק חטיפה שכבר התרחש חשוב גם להכין ציר זמן מדויק: מועד היציאה, המועד שבו הילד היה אמור לחזור, מועד ההודעה על אי-החזרה וכל פעולה שנעשתה מאז.
דוגמה: מתי חופשה בחו"ל יכולה להפוך לחטיפת ילד?
נניח ששני הורים וילדם בן 8 מתגוררים בישראל.
האם מסכימה שהאב ייסע עם הילד לאיטליה לחופשה של 14 ימים, בין 1 ביולי ל-15 ביולי.
ביום 14 ביולי מודיע האב כי הוא החליט להישאר באיטליה עם הילד ואינו מתכוון לחזור לישראל.
העובדה שהאם הסכימה ליציאה מישראל אינה בהכרח הסכמה להעברת מקום מגוריו של הילד לאיטליה.
אם מקום מגוריו הרגיל של הילד היה בישראל והאי-החזרה מפרה את זכויות המשמורת של האם, ניתן לבחון הליך לפי אמנת האג להחזרת הילד לישראל.
הנקודה החשובה בדוגמה היא ההבחנה בין הסכמה לנסיעה זמנית לבין הסכמה לשינוי מקום המגורים של הילד.
שאלות נפוצות על חטיפת ילדים על ידי הורה
שאלה: האם הורה יכול לחטוף משפטית את הילד שלו?
תשובה: כן. בהקשר של אמנת האג, העובדה שמדובר באב או באם של הילד אינה שוללת אפשרות של הרחקה או אי-החזרה שלא כדין. יש לבדוק האם נפגעו זכויות משמורת, מה היה מקום מגוריו הרגיל של הילד ומה היו ההסכמות בין ההורים.
שאלה: הסכמתי שהילדים יטוסו לחופשה עם ההורה השני והוא לא מחזיר אותם. האם זו חטיפה?
תשובה: הדבר עשוי להיחשב אי-החזרה שלא כדין. הסכמה לחופשה מוגבלת בזמן אינה בהכרח הסכמה לכך שהילדים יעברו להתגורר במדינה אחרת. יש לבדוק את תנאי הנסיעה, מקום מגוריהם הרגיל של הילדים, זכויות המשמורת והמדינות המעורבות, ולפעול במהירות.
שאלה: אני חושש שבן הזוג יוציא את הילד מהארץ. האם אפשר למנוע את היציאה?
תשובה: כאשר קיים חשש ממשי להוצאת ילד מישראל, ניתן לבחון פנייה דחופה לבית המשפט לענייני משפחה לקבלת צו עיכוב יציאה מהארץ לקטין. יש להציג את העובדות והראיות התומכות בחשש. במצב כזה מומלץ לקבל ייעוץ משפטי בדחיפות ולא להמתין עד שהילד כבר נמצא במדינה אחרת.
חוששים מחטיפת ילד או שהילד כבר לא הוחזר מחו"ל? הזמן משמעותי
בתיקי חטיפת ילדים בינלאומית, השעות והימים הראשונים עשויים להיות משמעותיים. יש לזהות במהירות את מקום הימצאו של הילד, את מקום מגוריו הרגיל, את המדינות המעורבות ואת ההליך המשפטי המתאים.
אם קיים חשש שהילד יוצא מישראל, או אם הילד כבר נלקח לחו"ל או לא הוחזר במועד, חשוב לקבל ייעוץ משפטי ממוקד ולבחון ללא דיחוי את הצעדים שניתן לנקוט בישראל ובמדינה שבה נמצא הילד.
לתיאום ייעוץ דחוף בנושא חטיפת ילדים, אמנת האג וצווי עיכוב יציאה מהארץ
חטיפת ילדים במסגרת הליך גירושין פוגעת בזכויות ההוריות,
כאשר מתבצע שינוי מגורים של הילדים למדינה אחרת
ללא הסכמת שני הצדדים או ללא החלטת בית משפט.
בהליך גירושין עם ילדים, מעורבים לרוב הרבה אמוציות ועצות אחיתופל שאנשים מקבלים מחברים שלהם "שיודעים" כביכול מה צריך לעשות. או אז הורים מוצאים עצמם מבצעים פעולות שגויות ואומרים אמירות לא מקדמות למרות שהם יודעים שזה לא מקדם אותם למטרה. לרוב, המטרה הינה לסיים את הליך הגירושים בצורה שקטה, מהירה וכמובן בעלויות מופחתות.
במקרים ייחודיים, כאשר אחד מבני הזוג הינו תושב חוץ ו/או משפחתו מתגוררת מחוץ לישראל וכן במקרים נוספים אז לעיתים קורה שכתוצאה מלחצים או פחדים "נוסעים לבקר את המשפחה עם הילדים" ואז מחליטים להישאר שם. בכך כמובן פוגעים גם בילד, גם בהורה השני וגם באפשרות שהתוצאה בהסכם הגירושין תהיה לטובתך.
כאשר קורה מקרה כזה, חייבים לדווח מיד למשטרה (רצוי באמצעות עורך דין משפחה) ובמידה ויש לאחד ההורים חשש סביר שההורה השני יפעל להוציא את הילדים מהארץ חייבים לפנות מיד אל עורך דין גירושין. שיגיש בקשה דחופה לצו עיכוב יציאה מהארץ לילדים.
במהלך 20 השנים האחרונות, בהן אני מייצגת ומלווה בהליכי גירושין עם ילדים טיפלתי כבר במקרים של חטיפת ילדים וניסיון לחטיפת ילדים, אני מבינה מה עובר עליך – ואני יודעת בדיוק איך לעזור לך.
פעולות מניעה שאני מבצעת לפני חטיפת הילדים
1. אני מוציאה צו עיכוב יציאה מהארץ גם לילדים וגם להורה המתעתד לחטוף.
2. אני פועלת ישירות מול שופט תורן (כן, גם בשישי בשעה 23:00).
3. אני מוציאה צו הרחקה להורה שיש חשש שיפעל להוצאת הילדים מהארץ.
הפעולות שאני מבצעת לאחר חטיפת הילדים
- אני מלווה את ההורה הנפגע להגשת תלונה במשטרה.
- אני פונה בבקשה להשבת קטין חטוף (במצב בו הילדים נחטפו לישראל פונים לבימ"ש בישראל).
- אני פונה לרשות המרכזית להחזרת ילדים חטופים במשרד המשפטים בישראל.
- הרשות המרכזית להחזרת ילדים חטופים במשרד המשפטים נמצאת בקשר עם רשויות מרכזיות אחרות בעולם.
הרשות עורכת תיאומים בין משרדי הממשלה השונים המעורבים בתחום : משרד החוץ, משרד הפנים ורשויות הרווחה, בנוסף היא מתאמת בין משטרת ישראל ויחידת האינטרפול. עוד מטפלת הרשות גם בהיבט הפלילי של חטיפת ילדים על ידי הוריהם.
אמנת האג בנושא ילדים חטופים
אמנת האג העוסקת בנושא חטיפת ילדים באמצעות הוריהם נחתמה ב- 1980. האמנה מטפלת בהיבטים משפטיים אזרחיים בנושא חטיפה בין מדינות של ילדים קטינים (גילאי 0 – 16 שנים). אמנת האג אומצה על ידי מדינת ישראל בשנת 1991 בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991.
מטרתה של אמנת האג הינה לטפל משפטית בסוגיית החזרת ילדים שהוצאו או שלא הוחזרו בניגוד לחוק המקומי מהמדינה בה התגוררו באופן קבוע ולדאוג שיוחזרו למדינה ממנה הוצאו וכן להבטיח זכויות משמורת של שני ההורים על פי החוקים של מדינת הקבע.
חשוב לציין שאמנת האג מתבססת על יחס וקשר הדדי בין המדינות השותפות אבל מתייחסת רק להיבט אזרחי ולא להיבט פלילי. במשרד המשפטים יש, כאמור לעיל, מחלקה בינלאומית שמטפלת במקרים של חטיפות ילדים ובבקשות להשבת הילדים והיא אמונה גם על ההיבט הפלילי. יובהר, כי במידה ויש מקרה חריג שמתייחס לטובת הילד (כמו הזנחה מוכחת או אלימות שחווה מההורה השני) יש אפשרות שהילד לא יוחזר והכל בהתאם להחלטת בית המשפט הדן בכך.
איך למנוע חטיפת ילדים ?
אפשר לפנות לבית המשפט בהליך מזורז (במידת הצורך – דיון חרום עם שופט תורן וקבלת החלטה במעמד צד אחד) ולהוציא צו איסור יציאה לילדים מהמדינה ללא אישור של שני ההורים, שנמצאים בהליך גירושין עם ילדים. לכן, אם יש חשש לחטיפת הילדים שלך, עליך לפנות מיד אל עורך דין משפחה מומחה ומנוסה בחטיפת ילדים.
