גירושין ברבנות ואיך להתגרש בבית הדין הרבני

יש משהו אחד שרבים לא יודעים אותו בוודאות גמורה וזה שגירושין נעשים רק בבית הדין הרבני. זה ללא כל קשר, אם קיים הסכם גירושין או נדרשים הליכים משפטיים. זה לא משנה אם ההליכים המשפטיים מתקיימים בית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. עוד דבר שלא רלוונטי, זה היכן התחתנתם והאם הנישואין היו כדת משה וישראל או בנישואים אזרחיים של בני זוג יהודים. בסופו של דבר, גירושין בבית הדין הרבני זאת האופציה היחידה.

הליך גירושין 

גם בימינו, רוב האנשים עורכים עדיין את הטקס המסורתי של נישואין תחת חופה כדת משה וישראל, ויש כאלו שמתחתנים בהליך אזרחי. רוב הטקסים מתקיימים בארץ, ויש כאלו שמתחתנים ברחבי העולם. יש כמובן אופציות נוספות בארץ, ואלו נישואין של אזרחים בני אותה דת שאינם יהודים, וכן יש נישואי תערובת של בני דת שונה.
בבואנו להתגרש, כל אחת מהדרכים הללו, זוכה ליחס שונה מבחינה משפטית.
כאמור, יהודים מתגרשים תמיד בבית הדין הרבני. אזרחים שאינם יהודים מתגרשים בבית הדין הדתי של אותה דת (יש בתי דין למוסלמים, לנוצרים וכדומה). במקרים של נישואי תערובת בין דתות שונות או חסרי דת, יש להגיש בקשה להתרת הנישואין בבית המשפט לענייני משפחה.

טקס הגירושין

אקט הגירושין ברבנות (בפועל, מתגרשים בבית הדין הרבני ואילו ברבנות מתחתנים) מתבצע על פי ההלכה היהודית בבית הדין הרבני בין בני זוג יהודים. טקס הגירושין אורך כמספר שעות, שכן כותבים את הגט בכתב יד על שטר גט. כשהוא מוכן, הבעל אוחז בשטר הגט, שקרוי גם "ספר כריתות" ומניחו ביד האישה. זאת, מגביהה את ידה, פוסעת מספר צעדים וחוזרת, ובזה תם טקס הגירושין.

בית הדין הרבני אינו מזוהה רק עם הקהילה הדתית והחרדית אלא עם כל יהודייה ויהודי. לכן, אין הכרח להגיע בלבוש דתי כלשהוא, אבל חשוב להתייצב עם בגדים צנועים כדי לכבד את הרבנים והזולת (זו גם מצוות התקנות של בתי הדין).

מתי עורכים את טקס הגט?

טקס הגט נעשה כאשר יש הסכמה של בני הזוג לגירושין או לאחר שניתן פסק דין לחיוב בגירושין. אם לבני הזוג יש גם הסכמה על מרכיבי הגירושין השונים, ניתן לסייע להם לכרות הסכם גירושין. רצוי ומומלץ שהסכם זה יהיה מנוסח על ידי עורך דין לענייני משפחה על מנת להבטיח ששני הצדדים יקבלו בדיוק את מה שהתכוונו אליו, ושמרכיבים אלו יהיו מותאמים ומוגנים במסגרת החוק והפסיקה.

ישנם מקרים בהם שני בני הזוג מעוניינים להתגרש, אולם קשה להם להתגבר על המחלוקות השונות שצצות בהליך זה, כגון: משמורת על הילדים, גובה המזונות, חלוקת רכוש ועוד. ללא קשר לכך שהגירושין נעשים בבית הדין הרבני, יתר ההליכים המשפטיים מתקיימים בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, בהתאם לבחירת יוזם הליך הגירושין. כאשר אין הסכמה של בני הזוג לגירושין, על הצד היוזם לספק לבית הדין הרבני עילה לגט.

גירושין ברבנות – עילות חיוב האישה בגט:

· בגידה או בהגדרה ההלכתית: אישה אשר זנתה תחת בעלה. זהו המקרה הבלעדי בו אין לבעל אפשרות למחול על מעשיה של אשתו, והוא מחויב לגרשה (מלשון גירושין), כיוון שמבחינה הלכתית היא הפכה להיות אסורה על בעלה.

· בגידה ­- מעשה כיעור. מדובר במקרים בהם הבעל חושד בהתנהגות לא הולמת וחוסר נאמנות של אשתו, אולם אין בידיו הוכחות המתאימות או המדויקות לכך.

· האישה לוקה בנפשה (מחלת נפש) והבעל לא ידע על כך במעמד הנישואין.

· האישה בעלת מום שמונע חיי אישות או גורם לעקרות.

· חוסר יכולת ללדת במשך תקופה של עשר שנים.

· עבירות התנהגות – התנהגות אלימה (פיזית או מילולית או נפשית), פריצות וחוסר צניעות. ניתן להשתמש בעילה זו רק כשמדובר בהתנהגות שגרתית וכרונית, ולא במקרים חד פעמיים.

· עבירות על דת משה – אישה שבכוונה גורמת לבעלה לעבור על איסורי הדת, כמו לדוגמא להאכילו באוכל לא כשר בלי ידיעתו. כמובן, שבעל שלא שמר על כשרות קודם לכן, לא רשאי להשתמש בעילה זו.

יש לציין, כי למעט הסעיף הראשון, יש לבעל אפשרות למחול לאשתו על מעשיה, ומרגע שסלח והמשיכו הצדדים לחיות כזוג נשוי לכל דבר וענין, יהיה לו קשה מאוד לטעון את אחת מהטענות האלו.

גירושין ברבנות – עילות לחיוב הבעל בגט:

· הבעל לוקה בנפשו (מחלת נפש) והאישה לא ידעה על כך במעמד הנישואין.

· מקרי אלימות קשים מצד הבעל.

· חוסר יחסי אישות (מין) – בעל שאינו מקיים עם אשתו יחסי אישות בצורה תדירה, ומבלי שיהיה לכך הצדקה בריאותית יחשב לבעל מורד.

· בעל שאיבד את כח הגברא לצמיתות.

· בעל הסובל ממום גופני הגורם לאשתו להיגעל ממנו או שיש לו מחלות מסוכנות ומדבקות שמונעות ממנה לקיים איתו יחסי אישות.

· בעל עקר או שאינו מסוגל לעבר את האישה במשך תקופה של עשר שנים.

· בגידה – בדרך כלל מתייחסים לבגידה ממושכת ולא בהכרח לחוסר נאמנות זמני שחלף.

סרבני גט

סרבן גט זהו אדם נשוי שמסרב לסיים את נישואיו, בהתאם לקביעות בהלכה. זאת על אף שיש עילה לגט, ושבפועל לא באמת מתקיימים נישואיו של אותו אדם. הסיבה העיקרית של מקרים אלו היא הרצון של אותו אדם להשיג תנאים מסוימים בהסכם הגירושין, והוא מנצל את המצב באמצעות סחטנות. אי לכך, בתי הדין הרבניים החלו לנקוט בסנקציות נגד סרבני גט, בין אם מדובר בגבר או באישה. ההגבלות מפורטות בחוק בתי הדין הרבניים (קיום פסקי דין לגירושין התשנ"ה-1995), מתוך מטרה להקשות על חייו של אדם שבחר בדרך של סרבנות גט. סנקציות לדוגמא: מאסר, עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה, שלילת רישיון עבודה במקרים בהם דרוש רישוי/היתר, עיקול על גמלה או קצבה, הגבלה על פעילות בחשבונות הבנק ועוד.

ייצוג משפטי

לא מעט חוקים שנחקקו במדינת ישראל, כמדינה יהודית, כפופים להלכה. יש כאלו שיתווכחו אם זה דבר טוב או לא, ואיש באמונתו יחיה, אולם לענייננו הנוכחי, זה המצב הקיים וכשמתגרשים חייבים לזכור זאת. לאלו שבחרו לעבור את סיום הקשר בהליך משפטי של גירושין בבית הדין הרבני, חשוב שתדעו שלעיתים פסיקות של בית הדין הרבני יכולות להיות שונות מפסיקות שיקבעו בבית משפט לענייני משפחה.

ידיעת נתון זה משפיעה על החלטתו של יוזם ההליך איזה ערכאה משפטית נכונה יותר לעניינו. הדעה הרווחת היא שיש יתרון לגברים בבית הדין הרבני, ולנשים בבית משפט לענייני משפחה. מדובר בהכללה מגדרית מוטעית. אלו רק דעות, וזו הכללה גורפת שאינה משקפת את כל המצבים. כל מקרה הינו לגופו, ובחירת בית הדין הרבני כערכאה משפטית נעשית בהתאם למספר רב של שיקולים, שנקבעים ביחד עם עורך דין לענייני משפחה, כחלק מבניית אסטרטגיה משפטית מנצחת עבור הלקוח.

אלו שבחרו לקיים את ההליכים המשפטיים בבית הדין הרבני, שומעים לא פעם את המושג טוען רבני. טוען רבני מייצג את לקוחותיו מול בתי הדין הרבניים, והוא עושה תפקיד הדומה לעורך דין משפחה, אך זאת הוא יכול לעשות רק בבית הדין הרבני ואסור לו לייצג בהליכים המתקיימים בבית המשפט לענייני משפחה, אם אין לו רישיון נוסף של עו"ד. על פי רוב ההליכים המשפטיים של בני זוג מתגרשים משולבים בשתי הערכאות, הן האזרחית והן הדתית, אז קיים הכרח באותם מקרים להסתייע בעורך דין משפחה המכיר הן את הפסיקה האזרחית והן את הפסיקה הדתית. רישיון עיסוק כטוען רבני כפוף לאמור בתקנות הטוענים הרבניים תשס"א 2001, והוא ניתן בפועל ע"י נשיא בית הדין הרבני הגדול לאחר שהתמלאו תנאי הסף לכשירותו.

אני, כעורך דין גירושין העוסקת בתחום המשפחה מעל 20 שנה, מייצגת את לקוחותיי גם בבית הדין הרבני וגם בבית המשפט לענייני משפחה. שילוב של ניסיון ומקצועיות הם אלו שיכריעו אם תקבלו את מה שמגיע לכם כתוצאה מסיום הקשר הזוגי. כעורכת דין, אני מודעת לעובדה כי מי שפונה להליך גירושין נמצא על פי רוב במצב רגשי נמוך או ליתר דיוק, לא במצב הטבעי שלו. לכן, מרכיב שהוא לא פחות חשוב ממה שכבר ציינתי, זה ללוות אתכם ברגישות לצד אותה נחישות. כל זאת, כדי שההליכים יפגעו כמה שפחות בכם או במי שאתם אוהבים.

לתיאום פגישת ייעוץ אישית, לדעת ולהבין מה לעשות מעתה ואילך,
מה חשוב לקחת בחשבון ומה האתגרים המיידים