בזמן העלייה הגדולה ממדינות חבר העמים הגיעו לארץ בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, למעלה ממיליון אנשים, שבחלקם לא יהודים כלל. עלייה זו של אזרחים רבים שאינם יהודים, התאפשרה הודות לחוק השבות, המאפשר להגר לארץ ולקבל זכויות אזרח גם לבן זוג, לילד ולהורה של יהודי, גם אם הם עצמם אינם יהודים.
כיום מתגוררים בארץ אנשים רבים שאינם יהודים אשר אין להם כל כוונה להתגייר. לבית הדין הרבני אין כל סמכות לגבי אנשים אלו. סמכותו של בית הדין הרבני חלה על אם שני בני הזוג הינם יהודים ובמידה והינם נשואים. כך גם אין לבית הדין הרבני סמכות לגבי ידועים בציבור.
במדינות חבר העמים, התאפשרו נישואין אזרחיים כדבר שבשיגרה. נישואין אזרחיים אפשריים גם במדינות אירופה ובארצות הברית. ונעשים ברישום בעיריה.
בארץ, בזמננו אנו, לא קיים מושג של נישואין אזרחיים. משמע, יהודים ואזרחים תושבי המדינה הבוחרים להינשא לבן או בת זוג שאינם יהודים, בין אם הם נוצרים, מוסלמים, בני עדה דתית מסוימת או חסרי דת מטעמים מצפוניים או מכל סיבה שהיא –אינם יכולים להינשא בארץ. בארץ אין נישואי תערובת ועקב סיבות פוליטיות גם לא צפוי שיהיו בזמן הקרוב.
לבני זוג המעוניינים להינשא ואינם מעוניינים בהסכם יחסי ממון, צריכים למצוא את הפתרון בחוץ לארץ, דהיינו בקפריסין, באיטליה, בארצות הברית ו/או בכל מקום אחר בעולם שלפי חוקי אותה מדינה קיימים נישואין אלו.
כמו כן ניתן להינשא בנישואי פרגוואי. נישואין הנעשים באמצעות עורך דין המתמחה בכך, כאשר הדבר כרוך במשלוח מסמכים לחו"ל ולא ביציאה מגבולות הארץ.
הבעיה מתעוררת כאשר הנישואין מתפרקים ואחד מבני הזוג או שניהם מעוניינים להתגרש. המינוח המשפטי הנכון בנישואי תערובת הינו התרת נישואין ולא גירושין.
כאשר בני הזוג מחליטים להתגרש הרי שהדבר כרוך בפנייה לבית המשפט לענייני משפחה לאישור הסכם.
לאחר שבית המשפט לענייני משפחה מאשר את ההסכם, על בני הזוג לפנות באמצעות בא כוחם לבית המשפט העליון לצורך קביעת מקום השיפוט.
בית המשפט העליון דן בסוגיה, יכול לדרוש מסמכים נוםפים וביניהם חוות דעת של בית הדין הרבני - ואז קובע את מקום השיפוט לצורך התרת הנישואין.
בדרך כלל יהיה זה בית המשפט לענייני משפחה המאשר את ההסכם או בית המשפט לענייני משפחה באזור המגורים הקרוב לצדדים.
התרת הנישואין קשה יותר כאשר מדובר בבן זוג שאינו מעוניין בגירושין ואין שיתוף פעולה. במקרה כזה על בן הזוג החפץ בגירושין להוכיח את עילת הגירושין על פי הדין החל על הצדדים, ולעיתים עליו להביא חוות דעת של מומחה לדין הזר לצורך כך.
על בני זוג הנשואים בנישואי תערובת יחול החוק לתיקון דיני משפחה העוסק במזונות בני המשפחה השונים. דין תורה בכל הנוגע למזונות חל רק על יהודים ועליהם בלבד. החבויות הן שונות על פי חוק זה בין יהודים ללא יהודים.
