סוגיות משמורת בזוגות חד מינייםנישואים חד מיניים בישראל הם פצצת גירושין מתקתקת אומרת עורכת הדין חגית לב המתמחה בדיני משפחה. לדבריה, הבאת ילדים לעולם במסגרת חד מינית משולשת או מרובעת, (כלומר אם ביולוגית החולקת זוגיות עם אישה, הרה לאב ביולוגי החולק גם הוא זוגיות עם גבר) עלולה ליצור תסבוכות קשות שבית המשפט יפסוק בהן פעמים רבות שלא לטובת הילד, ובוודאי שלא מן הצדק – אלא על פי החוק.לדברי עורכת הדין חגית לב, החוק בישראל לא השתנה בעקבות טרנד הנישואים החד מיניים, וכאשר זוגיות חד מינית מתפרקת, מפעיל החוק הישראלי משמורת של ההורים הביולוגיים, גם אם הקשר של הילד עם ההורים הלא היולוגים טוב בהרבה מאשר עם ההורים הביולוגים.
על מנת למנוע בעיות וטרגדיות קשות, מציעה עורכת דין לב לזוגות החד מיניים שהחליטו לפרק את מערכת הנישואין, לא לפנות תחילה לבית המשפט אלא להתחיל קודם בהליך של גישור.
לב מכנה את ההסדרים החד מיניים הננקטים במסגרות אחרות, כהסדרים לא טובים, מפני שהם לא מחייבים את בני הזוג לעדכן את ההסכמים כאשר הם מביאים ילד לעולם, ובכך פותחים פתח לכל הסיבוכים והטרגדיות האמורות.
נ. התאהבה בג. הצעירה ממנה בעשור בגיל מבוגר יחסית, והן החליטו על הבאת ילד לעולם במהרה. על מנת שהילד יגדל עם דמות אב, חברו נ. ו-ג. ל- ש. וי, זוג הומוסקסואלים שגם הם התאוו מאוד לילד משלהם. כך נולד רון (שם בדוי) לארבעה הורים: שני אבות ושתי אמהות, שרק שניים מהם הורים ביולוגיים.
נפשה של ג. הצעירה נקשרה בנפשו של בנה, והיא זו אשר ליוותה את גידולו מעת הוולדו, דרך הפעוטון והגן, בעוד נ. אמו הביולוגית מקדישה את רוב זמנה לקריירה, תוך הזנחת הקשר בינה לבין בנה. קצת פחות מארבע שנים לאחר הולדת רון כבתה האהבה בין נ. ל-ג., והן החליטו להתגרש.
שופטת בית המשפט אליו הגיעו שני הזוגות בדקה את פרטי הסכם הנישואין האזרחי בין הזוגות ולאחר דיון קצר פסקה כי על רון לגדול בחזקת אמו הביולוגית, אפילו שהקשר שלו עם ג. ש. ו-י. טוב בהרבה.
בית המשפט לא הכיר באימהותה של ג. וגם אבהותו של ש. ובן זוגו לא היוותה שיקול בפסיקתה החד משמעית למשמורת של נ. על הילד.
הסכמי החיים המשותפים אשר נערכים כיום בין זוגות חד מיניים עלולים ליצור תסבוכות קשות לרוב, מכיוון שהם לא חוזים פני עתיד אומרת עורכת הדין חגית לב.
לדברי עורכת דין לב, קצב הנישואים החד מיניים, החיובי לכשעצמו, אשר הואץ בשנים האחרונות, מאפשר לישראלים רבים לחיות לפי אמונותיהם ובחירתם. אך היא מוסיפה שלצערה ההסכמים לחיים משותפים עליהם חותמים כיום זוגות רבים לא מתייחסים לאפשרות של גירושין עם ילדים.
למרות שהדבר נראה כמתבקש, לא ניתן לצרף כיום בהסכם נישואין או חיים משותפים שום הכרעה כלפי תינוק שטרם נולד, שכן הוא בגדר תינוק וירטואלי אומרת עורכת דין לב.
על כן הסכמות רבות, הנאמרות בעל פה, או אפילו נכתבות בהסכמים חתומים לא תופסים בהגיעם לבית המשפט. לדבריה, החוק בישראל פוסק פעמים נדירות על גידול ילדים הצעירים מגיל 6, שלא על ידי אמם הביולוגית, וזאת רק לאחר שהוכח שהיא לא ראויה מכל צד לגדל את ילדיה.
על פי החוק, מעמד ההורים הלא ביולוגים המתפקדים כיום כהורים לכל דבר, עלול להנזק קשות מהסדר הסכסוך במסגרת בית המשפט.
ידוע כי מארג היחסים והמחויבות הזוגית בקרב זוגות חד מיניים איננה חזקה יותר מאשר בקרב זוגות הטרוסקסואלים, ויש האומרים שבקרב זוגות אלו התפרקות התא המשפחתי גבוה יותר מאשר אצל זוגות אחרים.
על כן, מחייבת עורכת דין לב את כל בני הזוג החד מיניים החותמים על הסכם לחיים משותפים לשנות את ההסכם כאשר מצטרף אל התא המשפחתי ילד.
לב ממליצה להתחיל את הליכי הפרידה במסגרת של גישור בליווי עורך דין המתמחה בדיני משפחה. הסכם זוגי המושג במסגרת גישור ואשר עומד בביקורת שיפוטית - יקבל תוקף של פסק דין לכל דבר ועניין.
