בתקופת העלייה הגדולה ממדינות חבר העמים הגיעו לארץ בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת, למעלה ממיליון אנשים, שחלקם אינם יהודים. עלייתם לארץ של אזרחים רבים שאינם יהודים, נעשתה הודות לחוק השבות, המאפשר להגר לארץ ולקבל זכויות אזרח גם לבן זוג, לילד ולהורה של יהודי, גם אם הם עצמם אינם יהודים.
כיום בארץ חיים אנשים רבים שאינם יהודים ואין להם כל כוונה להתגייר. לבית הדין הרבני אין כל סמכות לגבי אנשים אלו. סמכותו של בית הדין הרבני חלה על אם שני בני הזוג הינם יהודים ובמידה והינם נשואים. כך גם אין לבית הדין הרבני סמכות לגבי ידועים בציבור.
במדינות חבר העמים, התאפשרו נישואין אזרחיים כדבר שבשיגרה. נישואין אזרחיים אפשריים גם במדינות אירופה ובארצות הברית. ונערכים דרך רישום בעירייה.
בארץ, נכון להיום, לא קיים מושג של נישואין אזרחיים. מה שאומר, יהודים ואזרחים תושבי המדינה הבוחרים להינשא לבן או בת זוג שאינם יהודים, בין אם הם נוצרים, מוסלמים, בני עדה דתית לא מוכרת או חסרי דת מטעמים מצפוניים או מכל סיבה שהיא –אינם יכולים להינשא בארץ. בארץ אין נישואי תערובת ועקב סיבות פוליטיות גם לא צפוי בקרוב שהדבר יקרה.
לאנשים הרוצים להנשא ואינם מעוניינים בהסכם יחסי ממון, צריכים למצוא את הפתרון בחוץ לארץ, דהיינו בקפריסין, באיטליה, בארצות הברית ו/או בכל מקום אחר בעולם שלפי חוקי אותה מדינה מתאפשרים נישואין אלו.
כמו כן ניתן להינשא בנישואי פרגוואי. נישואין המתקיימים באמצעות עורך דין המתמחה בכך, נישואין אלה מצריכים משלוח מסמכים בלבד ולא ביציאה מגבולות הארץ.
נוצרת בעיה כאשר הנישואין מתפרקים ואחד מבני הזוג או שניהם מעוניינים להתגרש. המינוח המשפטי הנכון בנישואי תערובת הינו התרת נישואין ולא גירושין.
אם בני הזוג רוצים להתגרש הרי שהדבר כרוך בפנייה לבית המשפט לענייני משפחה לאישור הסכם.
לאחר שבית המשפט לענייני משפחה מאשר את ההסכם, על בני הזוג לפנות באמצעות בא כוחם לבית המשפט העליון לצורך קביעת מקום השיפוט.
בית המשפט העליון דן בסוגיה, יכול לדרוש מסמכים נוםפים וביניהם חוות דעת של בית הדין הרבני - ואז קובע את מקום השיפוט לצורך התרת הנישואין.
ברוב המקרים יהיה זה בית המשפט לענייני משפחה המאשר את ההסכם או בית המשפט לענייני משפחה במקום מגורי הצדדים.
התרת הנישואין יותר קשה כאשר מדובר בבן זוג שאינו רוצה בגירושין ואין שיתוף פעולה. במקרה כזה על בן הזוג החפץ בגירושין להוכיח את עילת הגירושין על פי הדין החל על הצדדים, ולעיתים עליו להמציא מסמך ובו חוות דעת של מומחה לדין הזר לצורך כך.
על בני זוג הנשואים בנישואי תערובת יחול החוק לתיקון דיני משפחה העוסק במזונות בני המשפחה השונים. דין תורה בכל הנוגע למזונות חל רק על יהודים ועליהם בלבד. החבויות הן שונות על פי חוק זה בין יהודים ללא יהודים.
