|
נשים מוכות נמצאות בהרגשת פחד וטרור, מתקשות לתפקד כראוי בחיי היומיום שלהן, חשות בדידות, אשמה, חרדה, בושה, בלבול, חוסר אונים רב ועוד. חוסר אונים זה נלמד, והוא נובע מתחושת חוסר הערך העצמי, מאיבוד האמונה בכוחותיהן הנפשיים, מהעצמת כוחו של בן זוגן האלים, מרגשות מעורבים של אהבה ושנאה גם יחד ומחוסר ידע על אופציות של היציאה ממעגל האלימות ודרכי ההתמודדות העוזרות להפסקת האלימות כלפיהן.
אז מה משאיר אותן בתוך האלימות? ראשית, פחד תמידי מפני המוות. ההחלטה להישאר נובעת מהפחד הגדול עד כדי אימה שאם ינקטו צעד כלשהו המראה על עזיבה, הן מעלות את הסיכון שלהן להיפגע. פעמים רבות, שמעו נשים אלו איומים מבן זוגן כי אם תיגשנה להתלונן במשטרה, יוציאו צו או יעזבו את הבית, הוא ירצח אותן, יפגע בהן, יתאבד, ייקח להן את הילדים ועוד. משפטים אלו באים להפחיד את האישה על מנת שלא תעז לשנות את המצב בבית.
פחד זה משתק את האישה מלפנות לעזרה כדי להפסיק את האלימות כלפיה. הגבר האלים שמרגיש בתוך תוכו חלש, תלוי, פגיע וחסר ערך אינו יכול לסבול את העובדה שייעזב על ידי אשתו ולכן, יעשה הכול, כולל שימוש בכוח פיזי על מנת להשאיר את אשתו בשליטתו.
סיבה נוספת להישארותן של נשים במעגל האלימות היא תחושות האהבה והשנאה המעורבות זו בזו בעולמן הפנימי כלפי בן זוגן. בשלבים של האלימות כלפיה, האישה המוכה חרדה, כועסת ואף שונאת את בעלה, אך כאשר מגיע שלב הרגיעה והחרטה של הבעל, בו הוא מבקש ממנה מחילה ומצטער על מעשיו, היא שוכחת את התנהגותו הפוגעת של הבעל, רואה את צערו והצורך שלו בה, דבר שמחזיר לה את התקווה שהמצב אולי ישתנה הפעם ואת המשמעות והחשיבות שלה לגבי עצמה. כל פעם שתהליך זה מתרחש, היא מגבירה את התלות שלה בו ואת התקווה שלה בהתאם להתנהגות הבעל. בשלב "ירח הדבש" רואה האישה את היופי שבבעלה ו"שוכחת" ומכחישה את התנהגותו השלילית. בכך היא מונעת מעצמה את הפסקת האלימות ואף מחזקת את דפוס ההתנהגות האלימה של בעלה בכך שהוא מצליח להונות אותה שוב.
לעתים קרובות, היא רואה בעצמה אשמה ומנסה לרצות אותו ומכחישה שהיא כועסת עליו. נטילת האחריות והאשמתה העצמית נותנת לה אשליה של שליטה וכוח, שאם היא תשנה את התנהגותה היא תמנע את האלימות כלפיה. בכך שהיא לוקחת אחריות על התנהגותו האלימה של בן זוגה היא משנה את תחושתה הפנימית מקורבן ללא שליטה לתפקיד בעל הכוח והשליטה וזה מאפשר לה לשרוד בתוך מערכת יחסים כזו. אך, למרבה הצער, זו רק אשליה.
אם אין מה שיפסיק את מעגל האלימות הזה, תהליך זה חוזר על עצמו בתדירות גבוהה יותר, השלבים מתקצרים יותר, העוצמה גוברת ואף נעלמים שלבי החרטה ו"ירח הדבש". כשהאישה נמצאת במצב תמידי של פחד ומועקה, הכחשה, וויתורים, לחץ ודריכות מתמדת, ופגיעות חוזרות ונשנות, ניתן לראות לבסוף את התפוררותה של נפש האישה.
ככל שעובר הזמן, האישה מרגישה שהיכולת שלה לשלוט בחייה הולכת ופוחתת, היא מרגישה שהיא בדרך ללא מוצא ומעמדה כקורבן הולך ומעמיק. נוצרת תחושה כללית של חוסר אונים להתמודד עם המצב .
נשים מוכות יכולות לשנות את חייהן ולהפסיק את האלימות כלפיהן. יש מה לעשות! אל להן להישאר לבד! ישנם אנשי מקצוע שיכולים לעזור להן לצאת ממעגל האלימות של חייהן כמו, המרכזים למניעה וטיפול באלימות במשפחה במסגרת משרד הרווחה הנמצאים ברשויות המקומיות השונות, תנועות הנשים השונות כמו ויצ"ו, נעמ"ת ,ל"א ועוד.
|