מתן גט

לפני שנתחיל בהסבר על מתן גט, חשוב לציין שאפשר שקיים גט על תנאי, גט שהופך לתקף רק אם יתקיים תנאי מסוים (בדרך כלל, גט על תנאי מופק כשאדם יוצא למקום ממנו ספק אם ישוב, כמו מלחמה).
על מנת שהגט יהיה כשר, מתן הגט חייב להיעשות מתוך רצון חופשי של שני בני הזוג.
לא ניתן בשום אופן לגרש אישה בעל כורחה. אישה שבעלה מסרב לתת לה גט נחשבת עגונה או מסורבת גט ואינה יכולה להינשא בשנית או ללדת ילדים לגבר אחר.
כאשר בני זוג מעוניינים לסיים את נישואיהם, הם יכולים לעשות זאת בהסכם גירושין אשר בעקבותיו יינתן גט. באם הם אינם מסכימים על דרך פירוק השותפות, עליהם לפנות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. שני בתי הדין יכולים לדון בתביעות גירושים, ולרוב, בית הדין שהחל לדון בתביעה הוא שימשיך בכך. כיוון ונהוג להניח כי בית הדין הרבני נוטה לטובת הגבר, ובית הדין לענייני משפחה לטובת האישה, גם אם אין הדבר נכון באופן מלא, נדרש בג"ץ לשאלת מרוץ הסמכויות.
שאלת מרוץ הסמכויות פירושה, מהי הערכאה הקובעת והיכן תתקבל ההחלטה, אם כל אחד מבני הזוג פתח בהליכי גירושין בערכאה שונה. בג"ץ החליט כי כעיקרון, בית הדין אשר החל לדון בתביעה וקבע כי בסמכותו לעסוק בתביעה זו, ימשיך ויכריע בתביעה. זאת אלא אם כן החליטה הערכאה השנייה כי עקב טעמים מיוחדים היא מוסמכת לדון בה גם כן. טעמים מיוחדים אלו הינם חשש למחטף סמכויות כתוצאה מאי החלטה של הערכאה הראשונה בדבר סמכותה להכריע בתיק או פגם חמור אחר היורד לשורש הסמכות. מובן כי הסכם טרום נישואים ביכולתו לחסוך חלק ניכר מבעיות אלו ולכן הוא מומלץ ביותר, על אף אי הנעימות הכרוכה ביצירת הסכם כזה טרם תהליך נישואים.
מתן הגט עצמו כרוך בהליך טקסי, בו מוסר הגבר לאישה את שטר הגט והאישה מקבלת אותו בידה הפתוחה, בנוכחות עדים. שטר הגט חייב לכלול את שמות בני הזוג ולהיכתב עבורם ספציפית. המשמעות של מתן גט הינה רבה, ומעבר לאקט הרשמי היא מהווה בסיס למספר נקודות חשובות נוספות:
מאחר וביגמיה (נישואים ליותר מבן זוג אחד) הינה עבירה על פי חוקי מדינת ישראל, יש צורך בגט על מנת להינשא בשנית.
גט נחוץ לצורך קביעה ואישור של הסכם הגירושים.
אישה שהרתה מגבר אחר טרם מתן גט ואישור הסכם הגירושין, מסתכנת בכך שצאצאה יהיה ממזר ולכן יסבול מבעיות הלכתיות רבות ויתקשה להתחתן בעתיד.