זכויות רכוש נכי צה"ל בעת גירושין

הסדר חלוקת הרכוש בין זוגות נשואים נקבע בחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג- 1973 (להלן: "החוק"). החוק חל על זוגות שנישאו לאחר ה- 1.1.74 והוא קובע הסדר איזון משאבים, לפיו רכוש אשר נרכש ע"י בני הזוג או אחד מהם לאחר הנישואין, שייך לשני בני הזוג בחלקים שווים למעט סייגים המפורטים בחוק. לגבי זוגות שנישאו לפני ה- 1.1.74 ולגבי זוגות ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף אשר נקבעה בפסיקה ולפיה יחולק הרכוש בין בני הזוג בכל עת במהלך החיים המשותפים או לאחריהם, וזאת למעט מקרים מסוימים.

סעיף 5 (א) לחוק קובע איזון רכושי דחוי למועד פקיעת הנישואין:
"עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן- הזוג (להלן -פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כל נכסי בני הזוג, למעט-
(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;
(2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על -ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני- הזוג בשל נזק גוף, או מוות;
(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם."

דרך המלך היא ביצוע האיזון על פי הכלל הקבוע בסעיף 5 (א) לחוק, כלומר חלוקת רכוש שווה בשווה בין בני הזוג במועד פקיעת הנישואין. סטייה מדרך המלך נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט "בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת". מה הן אותן נסיבות מיוחדות? המחוקק שותק, ואינו מקנה כלים לבחינת אותן נסיבות מיוחדות אשר יצדיקו סטייה מהכלל.

להלן אופן חלוקת הזכויות של נכי צה"ל בעת גירושים:
יצוין כי כל מקרה ומקרה אשר יגיע לבחינת בית המשפט ידון בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי, שכן הכל נתון לפרשנות בתי המשפט.

1. קצבת נכות חודשית - אותה מקבל נכה צה"ל ממשרד הביטחון עקב נכותו הינה נכס אשר אין לחלקו בין הצדדים בעת הגירושים. קצבת הנכות מצויה בתחולת סעיף 5(א)(2) לחוק באשר הינה גמלה המגיעה לנתבע עפ"י חיקוק. יצוין כי כאשר מדובר בזכות כאמור המשמשת לפרנסת המשפחה יצמצם בית המשפט פרשנות המוציאה זכות כזו מנכסי האיזון ושוויה יכלל בשווי כלל נכסי הצדדים בהם יחלקו הצדדים שווה בשווה.

2. קצבת נכות חד פעמית -  תשלום רטרואקטיבי של הגמלה עבור תקופת העבר בצירוף הפירות שנצברו יחולקו בין הצדדים באופן שווה בעת הגירושים. מדובר בסכום אשר מתקבל בסכום אחד ניכר ואשר רובו משמש את המשפחה.  הנכה אינו זקוק לה לקיומו היומיומי על כן יש לראות ביתרה שנותרה ובפרותיה כחסכון והם אינם מהווים גמלה ויש לכלול אותם בנכסי האיזון.

3. רכב  -  המוגדר כ"רכב רפואי" שכן בא הוא במסגרת ה"טיפול" הרפואי הניתן לנכה המסייע בידו להתנייע ובמיוחד משנפגעו רגליו הרי שמדובר בפיצוי המגיע על פי חיקוק. מטרת המענק הניתן לנכה עבור רכישת רכב רפואי שעה שהנכה נפגע בגפיו וזקוק לרכב על מנת להתנייע הינה להעמיד את הנכה במצב בו היה לפני הפגיעה, להחזיר המצב לקדמותו, שזו כידוע מטרת "הפיצוי", הפיצוי ניתן ישירות למהות הפגיעה, רכב בגין פגיעה בניידות עקב פציעה ונכות ברגל. לכן ערכו של הרכב לא יוחלק בין הצדדים בעת הגירושים. יתכנו מקרים בהם הרכב לא ניתן ישירות בגין פציעה ונכות ברגל, או אם ניתנו מענק והלוואה וההלוואה היא בסכום ניכר מערך הרכב ומוחזרת מכלל נכסי בני הזוג, יכול שהרכב ייכלל בנכסי האיזון וערכו יחולק באופן שווה בין הצדדים בעת הגירושים.

4. הפעלת מונית - אינה מהווה גמלה ואין היא מהווה פיצוי עבור נזק גוף. הזכות להפעלת מונית הניתנת לנכה כמשמעותו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט- 1959 (נוסח משולב) ניתנת לנכה לשיקומו, כאשר השיקום בנהיגת מונית הוא השיקום העדיף ויצוין כי אף נקבע שתנאי לקבלת הזכות להפעלת מונית היא כי "מחמת נכותו" נבצר ממנו להמשיך לעבוד. לאמור, אין מדובר "בפיצוי" עבור נזק הגוף כי אם ב"שיקום" הנכה בעבודה או בעיסוק, על כן ניתן לאמוד את הזכות ולחלקה בין הצדדים בעת הגירושים.

5. דירה - המענק וההלוואה לרכישת דירה באים לסייע לנכה בשיקומו אין הם ניתנים כ"פיצוי" ישיר לפגיעה הבא להחזיר מצבו של הנכה לקדמותו והם אינם מהווים גמלה שכן אין הם תשלום קבוע לקיום יומיומי של הנכה. עוד יצוין, כי הלוואה שניתנת לצורך רכישת הדירה ומשולמת ע"י הצדדים במסגרת מכלול הנכסים המשותפים הרי שבמקרה כזה ערכה של הדירה יחולק בין הצדדים בעת הגירושים.