תביעת אבהותבעולם המודרני אנו נתקלים מדי יום בתביעות אבהות

תביעת אבהות מוגשת לרוב ע"י קטין באמצעות אמו הפנויה כנגד מי שנטען להיות אביו לצורך קביעה כי מולידו הוא אכן אביו. עפ"י חוזר משרד הפנים נקבע כי לשם רישומו של קטין על שם אביו נדרשת הודעה בדבר הכרה באבהות אשר תימסר למשרד הפנים תוך שנה מיום הלידה על ידי אישה פנויה וגבר הטוען לאבהות על הילד.

הצדדים אמורים לחתום על טופס הכרה באבהות בפני עובד בכיר של הלשכה האזורית של משרד הפנים. מולאו התנאים האלה, ירשמו על סמך הצהרה זו, פרטי האב בהודעת הלידה.

הבעיה נוצרת כאשר האב אינו מוכן מסיבה זו או אחרת לפנות למשרד הפנים ולהצהיר על אבהותו עד הגיע הקטין לגיל שנה. כאשר אישה פנויה ילדה את הקטין והאב מתנגד לתביעת האבהות אז בית המשפט צריך להכריע בין שתי זכויות יסוד – זכותו של הקטין לדעת מיהו אביו, שהינה זכות חשובה הנגזרת מכח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מול זכות יסוד של האב שלא להיפגע בגופו בגין בדיקת רקמות.

האישה זכאית לבקש מבית המשפט להורות על מתן צו לקיום בדיקת רקמות שיש בה כדי להוכיח באופן היעיל והטוב ביותר קיומה או העדרה של אבהות, אך אין חובה על האב להסכים לבדיקה. משמעות הסירוב לביצוע הבדיקה פועלת לרעת האב ורואים בסירוב נימוק כבד משקל אשר על פיו יוכרע הדין. חשוב לציין כי בית משפט עשוי לחייב אדם אשר סירב לבצע בדיקת רקמות במזונות קטין.

חשוב להבין כי המשמעות של תשלום מזונות הינה תשלום מזונות עד הגיע הקטין לגיל 21 או עד סיום השירות הצבאי לפי המוקדם מביניהם. מדובר למעשה בחיוב ארוך טווח ובכסף רב, לכן חשוב מאוד לשקול את הנושא בטרם עושים טעות שהתשלום עליה הוא יקר מאוד.
ההלכה של בית המשפט העליון במקרים בהם גבר מקיים יחסי אישות עם אישה נוטל על עצמו את האחריות לכל תוצאה.

ניתן לפנות לבית המשפט בטענה של גניבת זרע מכח עקרונות דיני הנזיקין השוללים מצג שווא או מצג כוזב וכן מכח דיני החוזים המחייבים לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. אולם טענה זו עדיין לא נתקבלה בפסיקה.

במקרים בהם אמו של הקטין נשואה ועולה הטענה כי גבר אחר שאינו בעלה הוא אביו של הקטין הרי שקיימת חזקה לפיה "רוב הבעילות אחר הבעל", דהיינו רואים את הבעל כאביו של הקטין, וזאת מחשש למימזור הקטין, נוכח החומרה הנובעת בהלכה היהודית מהכרזתו של צאצא כממזר (אחד האיסורים החמורים על ממזר הינו האיסור להתחתן).

נגישות