במהלך העשור האחרון פעלתי רבות לקידום ושינוי החקיקה בתחום דיני המשפחה באמצעות ועדות הכנסת השונות וזאת על בסיס ניסיוני במערכת המשפט הן כליטיגטורית (מייצגת) בתחום המשפחה והן כמגשרת משפחתית. משנתקלתי בבעיות קשות ובלתי שוויוניות, החלטתי לפעול באופן ישיר לשינוי חוקים ודפוסים, וזאת לא מתוך אג'נדה פוליטית אלא מתוך אג'נדה חברתית הרואה את הילדים כערך עליון בחיי המשפחה. על פי השקפת עולמי, ילדים הם העיקר ועליהם חשוב לשמור ולהגן במסגרת הליך הגירושין.

ביטול חזקת הגיל הרך (ילד עד גיל 6 במשמורת האם):

ועדת שניט אשר ישבה על המדוכה מטעם הכנסת, קבעה כי יש לבטל את החזקה, ולפיה ילדים עד גיל 6 נמצאים במשמורת אמם. בפועל החזקה לא בוטלה בחקיקה, אך בפסיקה של בתי המשפט לענייני משפחה כבר יש ניצנים לביטולה, והיו מספר שופטים שפסקו בניגוד לחזקה זו. יתרה מכך, כיום פקידי הסעד, העובדים הסוציאלים, מתחילים להמליץ יותר על משמורת משותפת/ חלוקת זמני שהות שווים של ההורים עם ילדיהם. כאשר עד היום היו ממליצים לרוב על משמורת האם בלבד. למאמר בנושא חלוקת אחריות משותפת.

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה – 2014:

נחקק בחודש 12/2014 והיה אמור להיכנס לתוקפו בחודש 9/2015. לאחר התדיינות של מספר גופים עם חברי כנסת ועם משרד המשפטים הוחלט להשהות את כניסתו לתוקף של החוק, שכן יש בו הרבה רעות חולות. החוק התקבל תוך זמן קצרממש לפני פיזור הכנסת ה-19, ולכן לא הספיקו להעבירו באופן הנכון. הרעיון של החוק הוא טוב, אך החוק עבר בצורה שאינה מטיבה עם ציבור בני הזוג המתגרשים, ויש לערוך בו שינויים ניכרים. ממועד חקיקתו הבעתי את התנגדתי לו בשיחות שקיימתי עם חברי כנסת בישיבות שנערכו בכנסת בנושא. החוק קובע כי מרגע כניסתו לתוקף, לא יוגשו תביעות גירושין/משמורת/הסדרי ראיה/ חלוקת אחריות הורית/ אבהות/ אמהות/ מזונות/ חלוקת רכוש, אלא יוגש טופס של בקשה ליישוב סכסוך, באופן תמציתי אשר אינו מפרט את הסכסוך. המטרה היא, כי יחידת הסיוע היושבת בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, תסייע לצדדים לפתור את הסכסוך ללא הגשת תביעות. כמובן שכחלוף תקופה מסוימת הקבועה בחוק ורק לאחר מספר מפגשים עם יחידת הסיוע יוכלו  הצדדים להגיש תביעות. פעילות חברתית לשינויי חקיקה ופסיקה במהלך העשור האחרון, פעלתי רבות, לקידום ושינוי החקיקה בתחום דיני המשפחה, באמצעות ועדות הכנסת השונות, וזאת על בסיס ניסיוני במערכת המשפט, הן כליטיגטורית (מייצגת) בתחום המשפחה והן כמגשרת משפחתית. משנתקלתי בבעיות קשות ובלתי שוויוניות, החלטתי לפעול באופן ישיר לשינוי חוקים ודפוסים, וזאת לא מתוך אג'נדה פוליטית אלא מתוך אג'נדה חברתית, הרואה את הילדים כערך עליון בחיי המשפחה. על פי השקפת עולמי, ילדים הם העיקר ועליהם חשוב לשמור ולהגן במסגרת הליך הגירושין.

צווי הגנה/הרחקה/תלונות שווא:

מאז הפעילות בכנסת והחדרת המודעות לנושא תלונות השווא על אלימות שלא היתה ולא נבראה, החלו שופטים משנת 2014, במגמה חדשה, ולפיה הם קובעים פיצוי של אלפי ש"ח להורה המתלונן תלונת שווא כנגד ההורה האחר. כמו-כן יש מודעות גבוהה יותר לנושא תלונות השווא ולכן לא יינתנו בנקל צווי הגנה.

חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד–2014:

החוק נחקק בחודש 8/2014, ונכנס לתוקפו ביום 6/2/2015 – החוק קובע כי מעתה תהיה פנסיית שארים לגרוש/ה, מה שלא היה עד לחקיקה זו. בנוסף לכך, הפנסיה של קרנות הפנסיה החדשות אשר קיימת על שם העמית הרשום תחולק בין העמית הרשום לבין הגרוש/ה באופן בו תהא לכל אחד מבני הזוג קופת פנסיה משלו. באמצעות החוק החדש לגרוש/ה תהא שליטה על הפנסיה שלו/ה, דבר שלא היה עד היום.

מזונות מופחתים:

עד לאחרונה, שנת 2014, החובה למזונות היתה על האב, אך בפועל החלו שופטי בית המשפט לענייני משפחה לפסוק, כי כאשר המשמורת משותפת או חלוקת זמני השהות שווים וכאשר השתכרות ההורים דומה, אז יש להפחית 50% מדמי המזונות ולעיתים אף לבטל כליל את חובת תשלום המזונות. עד היום היו מצבים אבסורדיים בהם אב נאלץ לשלם מזונות גבוהים לעיתים עד גובה משכורתו. המגמה כיום, היא מגמה הנוטה לשיויון.

נגישות